Song of Songs in Early Hebrew Song
בתרבות החלוצית, התנ"ך היווה מורשת לאומית, ומקור יניקה לערכים ולצדק. הציונות החילונית ראתה בתנ"ך גשר המחבר בין תקופת הגלות ובין החיים המחודשים בארץ ישראל, והיטיבה למצוא הקבלות בין סיפורי התנ"ך לבין המהפכה הגדולה של הציונות. ניתן לראות זאת בכתביהם של סופרים ואנשי רוח מסוף המאה התשע-עשרה כאחד העם ומיכה יוסף ברדיצ`בסקי, ובכתביו המאוחרים יותר של בן גוריון. מרכזיותו של התנ"ך מופיעה גם בכתביהם של מלחיני התקופה כגון מתתיהו שלם, עמנואל עמירן ושרה לוי-תנאי, אשר העמידו את סיפוריו ואת מליצותיו בראש גורמי ההשפעה – הרוחנית והמעשית כאחד – עליהם.
אחד מספרי התנ"ך שהשפיעו יותר מכל על מלחיני הזמר העברי המוקדם (1965-1925 לערך), הוא שיר השירים. שלוש סיבות עיקריות לדבר: א. שיר השירים סיפק למלחינים זהות מקומית בתוך נוף ארץ-ישראלי חדש; ב. שיר השירים העניק לגיטימציה למלחינים לחבר שירי אהבה למרות הדומיננטיות של אידאלים לאומיים בני הזמן; ג. פסוקי המגילה שימשו מקור השראה לכתיבה מזרחית-אוריינטליסטית.
בהרצאה אראה כיצד מימשו המלחינים בפועל את משמעותו של שיר השירים בחייהם, לאור קטגוריות אלו – חיבור לנוף, שירי אהבה וכתיבה בסגנון מזרחי. דוגמאות משיריהם של מלחיני הזמר העברי המוקדם ימחישו את חשיבותו של שיר השירים בעולמם, ויציגו את הפרשנות שהעניקו לו. נוסף על כך, אצביע על תרומתם החשובה של שירי שיר השירים לשפה העברית, בהחדרה של שיבוצים רבים מתוך פסוקי המגילה לשיר העממי וללשון המדוברת.