A New Reading of Martin Buber’s “The Question to the Single One” as a Mirror of the Nazi Era

ההרצאה מתמקדת בספר קטן וחשוב שכתב בובר "השאלה שהיחיד נשאל" שזכה להיכלל בכינוס הראשון של כתביו הפילוסופיים "בסוד שיח". ב-1936 בשעה שהספר היה בדפוס כותב בובר לארנסט סימון כי בספר זה הושלמו ההשלמות ליצירתו הדיאלוגית "אני ואתה". בובר ראה בספר זה את השלמת החשיבה הדיאלוגית הבאה לידי ביטוי בהרחבת החשיבה הזיקתית למישור החברתי- פוליטי-תיאולוגי. למישור היחסים בין היחיד לקבוצה ולמדינה. לעתים הוא גם קרא לספר בשם: "הטראקטאט הפוליטי-תיאולוגי הקצר".

הספר, הנוגע בעיקרו לסרן קירקגור, דן בבעיית האחריות של היחיד כלפי הישות הציבורית, ב-6 דיונים קצרים של דיאלוג עם הגותו של קירקגור בדבר הקטגוריה של `היחיד`. בו גם הביקורת של בובר על ביטול אירוסיו של קירקגור לרגינה אולסן, בשל חששו שהיא תעמוד בדרכו לקשר עם האלוהים, כסימבול לוויתור של קירקגור על יחסים משמעותיים לבן אנוש אחר ולעולם בכלל. ביקורתו של בובר כאן היא נוקבת ומעלה על נס את הדתיות ההומאנית שלו, שאינה יכולה להפריד בין הקשר עם הבריות לבין הקשר עם המוחלט, לא ניתן לדלג מעל הבריאה והברואים באקסקלוסיביות לזיקה יחידנית לאל, אלא הקשר לאל חייב לעבור דרך היחס האנושי לאדם האחר.

הטענה המרכזית בהרצאה שלי, הוא שהוויכוח עם קירקגור, משמש את בובר להעברת מסר עקיף שהוא המסר המרכזי של הספר – כלומר בובר כביכול מתפלמס בספר עם דעותיו של קירקגור אך למעשה בובר רוצה להעביר מסר חתרני לאדם הנוצרי הגרמני בגרמניה הנאצית של שנות ה-30, במטרה לעורר אותו לצו מצפונו, שיתעורר לענות לציווי האלוהי המופנה אליו. כלומר, להיות נאמן לאמת הפנימית שמתגלה לו, לצאת מתוך ההמון ולפעול מתוך אנושיותו גם אם זה אומר לפעול כנגד מדיניות הקולקטיב הנאצי, בובר מבקש מהאדם לשמור על צלם אנוש, להיות מעורב בחיי הציבור, לקחת אחריות אישית על האדם האחר היהודי, ועל הציבור כולו.

מפליאה העובדה שספר זה שיוצא בביקורת חריפה וסמויה כלפי המשטר הנאצי ובניסיון לעורר את הגרמנים הנוצרים לעשייה פעילה מתוך הקשבה לצו מצפונם דרך מתודה של מסירה עקיפה, אכן יוצא לאור ב1936 תחת עיניו החשדניות של הגסטאפו, שעה בה המשטר הנאצי הולך ומהדק את החבל, והמדיניות הנאצית הגזענית והאנטישמית הולכת ומחמירה, מבלי שיעלו על כך. בהרצאה אתחקה גם אחר שלבי התהוות הספר ואחר ההיבטים הפוליטיים-תיאולוגיים-מדיניים שבובר דן בהם.