Asking “Rupture”: Reflections on Mr. Shoshani in the Wake of the Holocaust

לאחר השואה, העולם היהודי ניצב מול שבר עמוק. שאלות של זהות, ערכים ומציאת מקום בעולם החדש, מרחפות בחלל האוויר, לצד ניסיון לשזור חוטים שיחברו בין העולם שאבד לבין העתיד העלום. אבקש בדבריי להתבונן בדמותו של מר שושני, הוגה יהודי שעבר את השואה, ולהציג את דמותו וכתביו בראי ההתמודדות לאחר השואה, כמייצג את השבר, וכמנסה בדרכו לפתוח פתח לעולם יהודי של אחרי השואה. דמותו והגותו של מר שושני עלומות ומסתוריות, איעזר בדברי בכתיבה ספרותית של ש"י עגנון, על מנת לפענח היבט רעיוני והגותי בדרך לימודו, וכדרך לשפוך אור ולהבין יותר את דמותו.

מר שושני, כינויו של חכם מסתורי שנפטר בשנת 1968 בדרום אמריקה. את זהותו בחר להשאיר לוטה בערפל ולא ידועים לנו כמעט דברים על ילדותו. לאחר מלחמת העולם השנייה נדד מר שושני בין ארצות שונות ביניהן צרפת, וישראל בהן התגורר לתקופות ארוכות. סיפורים רבים נקשרו סביב דמותו המסתורית של מר שושני, רבים מהם מתייחסים לאופן הוראתו הייחודי, ידענותו ובקיאותו הנדירים, ודמותו כמורה נערץ. ידועה גם חשיבותו בשל השפעתו על הגותם של כמה הוגים במאה העשרים ביניהם אלי ויזל, לוינס ורוזנברג, גם הם הוגים יהודים שמתמודדים עם השבר לאחר השואה, וממשיכים את דרכו של מר שושני בהגותם.

אבקש להציג את דמותו של מר שושני בהשוואה לשתי דמויות בסיפוריו של עגנון- ר` חיים גיבור הסיפור `והיה העקוב למישור`, והאורח מהסיפור `אורח נטה ללון`. החיבור לדמויות בסיפורים יאפשר לפענח פן נוסף בהגותו ודמותו ולתת פשר לדמותו ולהאיר את הגותו. הניסיון להבין את מר שושני והגותו דרך הספרות, ובכלל הבנה של תופעות פילוסופיות בעזרת ספרות נדרש להסבר, לכן אפתח את הדברים בהתייחסות לחיבור בין ספרות ופילוסופיה תוך עיון בהגות פוסט סטרוקטורליסטית, המשכם יעסוק בתיאור דמותו של מר שושני תוך ההשוואה לדמויות אצל עגנון ודרכן הארת דמותו. משם אמשיך ואקשור את דמותו לדרך מרכזית בהגותו ודרך הוראתו- השאלה, וחיבורה כעקרון הגותי פילוסופי ודרך חינוכית להוגים סטרוקטורליסטיים ופוסט סטרוקטורליסטיים.