Zeus Democritus and Cardano in the Synagogue: Jewish Sermons and Translation in Seventeenth-Century Italy

במוקד ההרצאה תעמוד הטענה שלתרגום ממקורות נוצרים היה חלק בהתגבשותם של דפוסי דרשה נפוצים בבתי הכנסת באיטליה במאות הי"ז והי"ח. באמצעות הצגה השוואתית של מבחר מופעים של קטעים מתורגמים ניתנים לזיהוי בספרות העזר לדרשנים של יהודי הזמן עם מקורותיהם האיטלקיים, יודגם כיצד מיקוד המבט בתרגומים אלו מאפשר להרחיב לבסס ואף לדייק התרשמויות מחקריות קודמות שטענו לקיומם של קשרים בין תרבויות הדרשה היהודית והנוצריות בתקופה זו.

במחקרים שונים על אודות תרבותם הדתית והאינטלקטואלית של יהודי איטליה רווחת הטענה כי הדרשות שנישאו בבתי הכנסת האיטלקים בעת החדשה המוקדמת היו זירה חשובה של העברה בין תרבותית ושל מגע מפוקח עם התרבות הדתית הנוצרית הסובבת. אמנם, אף שלא קמו עליה עוררין, הטענה כשלעצמה השיגה לעת עתה מידה מוגבלת של ביסוס. רוב המחקר בנושא נשען על קריאות חוזרות בספר מדבר יהודה של ר` יהודה אריה מודינא, מה שמצמצמם את גבולות הטענה למקרה מרכזי אחד מוונציה, אף שניתן להדגים כי ממדי התופעה רחבים בהרבה.

ההרצאה תציג את השפעתה של ספרות הרנסנאס המודפסת על כתבי יד עבריים ששימשו להכנת דרשות בתקופה, שמקורם ברומא בפרארה ובפירנצה, בנוסף לחומרים חדשים שטרם נחקרו מוונציה. יודגם כיצד ספרות זו הסתייעה בתרגומים ועיבודים עבריים לספרים כגון De Inventione Dialectica רודפולוס אגריפא (Agripa), אוסף האנקדוטות Alfabeto Essemplare של הדומיניקני פרנצ`סקו פרריני (Ferrini) וספרי אמבלמות כגון הIconologia של צ`זרה ריפא ((Ripa, בכדי להציע לדרשן העברי אפשרויות רטוריות חדשות להעברת מסריו במדיום מעודכן שתאם את האופנה המקומית. באמצעות בחינה השוואתית של אופן טיפולם של מקרי המבחן השונים בחומרים האיטלקיים שקראו, אעמוד על ההתלבטויות שעמדו בפני המתרגם בשאלות כגון מידת ההצהרתיות של תרגום וצנזורה של ביטויים נוצריים או פגאניים, ואדון במה שאפשר ללמוד מכך על אופים של המגעים הבין תרבותיים בין יהודים לנוצרים במקום ובזמן. בכך, תזכה תופעת ההעברה הבין תרבותית בדרשנות בת הזמן לתיאור מבוסס וגדוש יותר.