The Complex Nature of “Truth” in the Diary of David Ha-Reuveni

דוד הראובני היה מתחזה שהופיע באירופה בשנות ה-20 של המאה ה-15, טען שהוא שר צבא בן ממלכת שבטי ישראל האבודים וניהל משא ומתן עם שליטי אירופה על רכישת ספינות מלחמה למען "ממלכתו". דמות חריגה זו הוציאה מתחת ידה מסמך יוצא דופן כשלעצמו: יומן, שנכתב שנים רבות לפני תפוצתה של סוגה זו. גם באגודוקטמנט זה, שהוא לעתים אישי וחושפני לכאורה, הוא מתעקש על זהותו הבדויה.

תיאור ביקורו של דוד הראובני בעיר עזה כולל מובאה מאירת עיניים: סיפור התחזות בתוך סיפור התחזות. כאן הראובני מתחזה לנכבד מוסלמי לפני מכר יהודי חדש, ומרשים אותו בחיבתו הגדולה ליהודים, בידענותו ההלכתית ואף בתחזיות גאולה. סיפור קטן זה עשוי להאיר את האופן שבו הבין דוד הראובני, בינו לבינו, את מעשה ההתחזות, ואת האופן שבו ציפה מן הזולת לקלוט, לפרש ולהגיב לדבריו. בהרצאתי אדון בשימושו של הראובני במסורות ליתורגיות וסיפוריות מן העולם היהודי לשם גילום דמות שעשויה למשוך את לב נמעניו, ואציע שתי אפשרויות קריאה לסיפור שלפנינו: על פי האחת, יש בהתחזות הכפולה כדי למוטט את אמינותו של הדובר; ואילו על פי האחרת, נמעניו של הראובני מתבקשים למעשה להכיל את שתי רמות השדר – המסכה, והסוד המבצבץ מבעד לה – בעת ובעונה אחת, בלי לדחות אחת מפני האחרת. אפשרות זו מעוררת שאלות בדבר "הנחיות הקריאה" הסמויות של טקסט סיפורי; אפשר שלעתים עלינו להניח שהללו מורכבות ביותר.