בשנת 1899 נקנה בקהיר מכתב עברי שלם כתוב על פפירוס, המתאר את נסיונו של אדם בשם לעזר בן יוסה להשיג את כספו בחזרה ממי שלווה ממנו. עיון חדש בעסקה המתוארת בפפירוס מאפשר לעמוד על טיבה כהלוואה בריבית ולתארך אותה לבין השנים 325–530 לספירה, ולמקם אותה במצרים. קיומו של מכתב זה מניח מספר מוסדות שאיננו יודעים על קיומם במצרים בשנים האלה: שופטים או בוררים שיהיו מסוגלים לקרוא את המכתב; סופרים כותבי עברית שיכתבו אותו; וקהילה של יהודים שתקשרה ביניהם בעברית, אך הלוותה בריבית. בהרצאה אמקם את המכתב בהקשר חדש זה ואדון במשמעותו הרחבה יותר כעדות לחברה יהודית במצרים של שלהי העת העתיקה, לאור מכתבים מקבילים ביוונית ובקופטית, ולאור הידוע לנו מספרות חז״ל.