Nation as Class? Reconsidering Ideas of Class and Status in Early Jewish National Thought (1880–1904)

מה היה מקומה של השאיפה למוביליות חברתית בשנים הקריטיות לעיצוב הרעיון הלאומי, ועד כמה יש בכך כדי לשנות את הבנת התפתחות הלאומיות היהודית בכלל? ידוע כי סוגיות מעמדיות תמיד שיחקו תפקיד משמעותי בבניית הלאומיות המודרנית היהודית, אך כמעט ולא נעשו נסיונות רציניים להבין את עיצוב הרעיון הלאומי עצמו לאור רעיונות מעמדיים שונים. אמנם, מחקרים העוסקים בפוליטיקה מעמדית ובלאומיות היהודית יש בשפע. רובם מוקדשים לצד השמאל-סוציאליסטי של עליית הלאומיות היהודית. אולם בתוך כך הוזנחה למדי קשת רחבה ביותר של רעיונות מעמדיים מגוונים ומשמעותיים לא פחות, ואולי אף יותר בתקופות מסויימות. בעיקר חסרה בחינה של השפעת הרעיונות הבורגניים המגוונים (כלומר, רעיונות הנובעים מעולמה של הציביליזציה הבורגנית העולה) על עיצובו של הרעיון הלאומי בעשרים וחמש השנים הראשונות להתהוותו. בניגוד לנרטיב המיתולוגי המקובל, בשנים הקריטיות של התעצבות הלאומיות היהודית היו אלה דווקא רעיונות בורגניים ושמרניים שהיוו את עיקר מקור ההשפעה על עיצוב הלאומיות היהודית, במעגלי השיח, הראליה והאוטופיה גם יחד.

בהרצאתי אצביע על סוגיות מעמדיות בולטות שעמדו במרכז עולמם ועניינם של הכותבים הלאומיים הראשונים, במטרה להציג פרספקטיבה שונה על התהוות הלאומיות היהודית. היו חוקרים, כמו גרשון שפיר וזכריה לוקמן למשל, אשר בחנו את הרקע המעמדי לסכסוך הלאומי היהודי-פלסטיני (אם כי עיקר תשומת ליבם התמקדה בתקופה מאוחרת יותר). לעומת זאת, ההרצאה המוצעת תעסוק בשאיפות המעמדיות של אינדיבידואלים וקבוצות מובילות בקרב הציבור היהודי הפעיל עצמו, כדי לנסות להבין את הרעיון הלאומי היהודי מזווית אחרת ומתוך כמה שפחות הנחות מוקדמות. מתוך בחינה של קשת פעילים וכותבים רחבה אבקש להסב את תשומת הלב לחשיבות ולמשמעות האידיאלים המעמדיים העומדים בבסיס פעילותם ומחשבתם של רבים בתקופה זו. האידיאלים המעמדיים המעצבים של תקופה זו שימשו כתשתית וכמסד לאידיאלים הפוליטיים שיצמחו במסגרת התפתחות הלאומיות היהודית בהמשך (מימין ומשמאל), וכן בהתפתחות יחסי יהודים-ערבים בפלשתינה על רקע הלאומיות המתחזקת בשני הצדדים.