A New Typology of the Tanhuma-Yelammedenu Literature: A Suggestion in Light of Evidence from the Genizah

זה למעלה משני דורות שמקובלת בקרב חוקרי מדרש האגדה ההכרה בכך שלא ניתן להתייחס אל התנחומא כאל חיבור יחיד אשר חלו בו ידיים. המצאי העומד לפנינו מציג תמונה מורכבת ומסובכת של ריבוי מהדורות וחיבורים מובחנים אלו מאלו, עד שיש לדבר על "ספרות התנחומא-ילמדנו" ולהוסיף לצידה את שלל החיבורים שקשורים אליה מבחינה תוכנית אך נבדלים בצורתם הספרותית.

על אף ההתפתחויות המשמעותיות בשדה המחקר – היחס בין המקורות השונים עודנו זוקק בירור. חיבורים שונים מוכתרים לעיתים כ"מהדורה אחרת" או כ"סגנון תנחומאי" אך כותרות כאלו לא תמיד מייצגות נאמנה את מקומם במערכת הספרותית – האם מדובר בעיבוד של חיבור קדום? בחיבור עצמאי באותה סוגה? בזיווג בין שני חיבורים בלתי תלויים? במסירה שחלו בה ידיים?

לשם כך נדרשת טיפולוגיה חדשה שתבהיר, במקום שהדבר אפשרי, את היחסים בין מקורות שונים בתוך ספרות התנחומא. הניסיון מלמד כי הבהרה כזו תתרום באופן משמעותי להבנת תולדות החיבורים ותוליד תובנות חדשות, על מקומה התרבותי של ספרות התנחומא בעולם היהודי בימי הביניים.

בהרצאה זו, המבוססת על מחקר משותף עם ד"ר משה לביא, אציג קווים מנחים לטיפולוגיה חדשה כזו של החומר התנחומאי, שתהווה מצע לההדרה עתידית שתציג את מגוון החומר על מורכבותו. טיפולוגיה זו תודגם כאן על בסיס עיון שיטתי בכל החומר הדרשני הקיים ליחידה מקראית אחת – החל מכתבי היד השלמים ומהדורות הדפוס, דרך קטעי גניזה שזיקתם לחיבורים התנחומאיים האחרים לא הוברר ועד קטעי גניזה שלא נידונו במחקרים קודמים.