היין היה משקה נפוץ בחברה הישראלית הקדומה על-פי הארכיאולוגיה וכך על-פי הסיפורת המקראית. לכאורה, הוא רק משקה פשוט, אך הוא גם סמל להשפעה חברתית-פוליטית במציאות של ישראל הקדומה. בחרתי להתבונן בסיפורים בהם מופיע אלמנט של ברכה ומעורב בה יין. אני רוצה לטעון כי באמצעות אירועי הברכות בסיפורת המקראית, שבהן נמצא מנהג שתיית יין, הועברו מסרים חברתיים לכל שכבות האוכלוסייה.
זהו מחקר מקראי המתמקד בחברה הישראלית הקדומה. המחקר מתייחס לנרטיבים שונים, הכוללים אפיזודות קטנות או מורכבות, שבהם מעורב מנהג שתיית יין כחלק מברכת אורח, או מנצח, או מנהיג או ברכה לעתיד הנמצאים בסיפורת המקראית, כגון: בבראשית י"ד 1-24; כז 1-40, מט 8-12; שמו"א טז 7-23, כה 2-44; ושמ"ב טז 1-2. הסיפורים המקראיים ינותחו בגישה סינכרונית תוך התייחסות אנלוגית לטקסטים פנים מקראיים ולאור טקסטים חוץ מקראיים.
המחקר מבקש לחלק את הברכות לתמות שונות בהן שתיית היין משחקת תפקיד חשוב כסמל בסיפורת המקראית. התמות המחלקות את הברכות השונות מבחינות במסרים חיוביים ושלילים, להתנהגות של לאדם בחברה ובפרט למנהיג בהקשר לשתיית יין. בבחינת התמות אתייחס לביטויים חוזרים ופעלים דומים, מבנה, דמויות בעלות מעמד חברתי זהה ומטרת הצעת שתיית היין ולסמליות היין.
מחקר זה בוחן מנקודת מבט שונה מפגשים חברתיים שעניינים ברכות בהקשר לסמל נוכח- שתיית יין. הצעה זו עשויה להמחיש את ההתייחסות לסדר חברתי במציאות הישראלית הקדומה.