בעקבות הדרשה התלמודית של ר` שמלאי על כך שיש תרי"ג מצוות התעוררו גאונים וראשונים לבוא ולנסות למנות את המצוות וביניהם בעל הלכות גדולות, רב סעדיה גאון, אבן גבירול והרמב"ם.
הרמב"ם מצהיר בהקדמתו לספר המצוות שהסיבה שגרמה לחיבור ספר המצוות היא כוונתו לכתוב את ספר משנה תורה, אלא שלא הסתפק במנייה של המצוות בתוך הספר עצמו, כפי שאכן עשה, אלא ראה צורך לייחד חיבור אשר מונה את המצות, מתייחס בקצרה לתוכנן ומביא את המקור שלהן. לדברי הרמב"ם מניע נוסף לכתיבת החיבור היא המנייה השגויה, לדעתו, של ספרי מצוות קודמים לו ולכן הקדים למניית המצוות ארבעה עשר כללים שעל פיהם החליט איזו מצווה למנות ואיזו לא.
חוץ מהמצוות עצמן יש גם חשיבות לאופן הסידור של המצוות בספר המצוות. יש חיבורים, כמו למשל ספר החינוך, שמונים את המצוות על פי סדר התורה, אך הרמב"ם החליט לסדר אותן על פי סדר קטגורי. גם ספר משנה תורה לרמב"ם מסודר בצורה קטגורית אלא שאין חפיפה בין הסדר של משנה תורה ושל סדר המצוות והשאלה היא למה?
בגניזה הקהירית התגלו קטעים רבים של ספר מצוות שכתב ר` חננאל בן שמואל (רחב"ש) מחוגו של הרמב"ם, כולם בכתב ידו. חיבור זה, הכתוב בערבית-יהודית, הוא למעשה שילוב בין ספר המצוות לרמב"ם לבין משנה תורה. כלומר החיבור בנוי כמו ספר מצוות אלא שהתוכן הוא לא תמציתי כמו בספר המצוות לרמב"ם, אלא הרבה יותר קרוב לתרגום של ההלכות ממשנה תורה.
בהרצאה אעסוק במספר סוגיות, וביניהן:
א. הסידור של המצוות בחיבורו של רחב"ש שונה משיטת הסידור של הרמב"ם. מדוע החליט רחב"ש לשנות את הסדר שקבע הרמב"ם, למרות שכל החיבור מבוסס על ספר המצוות לרמב"ם?
ב. תוכן המצוות המנויות בחיבור הוא למעשה מין תרגום לערבית של קטעים שלמים במשנה תורה לרמב"ם, עם הוספות וחיסורים של רחב"ש, כך שהוא למעשה עד קדום של משנה תורה. מה היחס בין עד זה לבין עדים אחרים של משנה תורה, ומה בחר רחב"ש להוסיף על משנה תורה?