Secrets as a Genre in Kabbalistic Literature

ראשיתה של הספרות הקבלית בניסוחים שהועברו בעל פה, חכמת הנסתר שנלמדה בחוגים סגורים, ובעיקר בעניני כוונת התפילה והערות על הספרות הקלסית. רוב הטקסטים הראשונים שנכתבו היו אסופות של מדרשים, ופירושים לתפילות, למצוות ולספרות הקונונית כולל ספר יצירה. עם השנים נכתבו יצירות מוגדרות וחיבורים גדולים יותר אך אלה יוצאים מן הכלל. אחד הסוגים של הכתיבה של עלה בראשית הקבלה ושהמשיכה עד קבלת האר"י לפחות הוא ה`סוד`. חיבורים קצרים אלה דנו בנושא מסוים, מצווה אחת, או שימשו כפירוש לפסוק אחד מבלי שטקסט הקצר, כפסקה או עמוד, נזגר ממכלול גדול יותר. לפעמים סודות אלה נקראו טעמים ולפעמים נרשמו ללא כותר כלל. מקובלים וסופרים התחילו לאסוף סודות אלה לליקוטים וגם לערוך מהם אסופות ולכנות אותם כספרים, למשל ספר האורה לר` יעקב הכהן וספר שושן סודות לר משה בן יעקב. בהרצאה זו נבחין בסוגים השונם של סודות, למה נכתבו ולאיזה מטרה. נדון במפגש ובשיתוף של המשמעות של הסוד בסודות ובפן הנגלה של הכתיבה המרוכזת שאולי הסבירה את הסודות יותר מכל סוגה קבלית אחרת.