The dynamics of the `PARDES` as a hall of mirrors: Group Analysis in the light of Chasidism

ההרצאה בוחנת את נקודות הממשק בין השפה החסידית הניזונה מקורפוס קבלי עמוק וענף, ובין השפה הפסיכואנליטית כפי שהיא באה לידי ביטוי בתיאוריית האנליזה הקבוצתית מיסודו של הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פוקס (1948). פוקס הגדיר את המארג הקבוצתי (Group Matrix) כרשת מודעת ולא-מודעת של תקשורת והניח את הבסיס להנחה שתיבדק במחקר הנוכחי, לפיה חיי הנפש של הקבוצה ניזונים מאינטראקציה נפשית ורוחנית עמוקה ומסועפת אשר ניתנת לדרגות שונות של פרשנות מיסטית ברוח קבלת הזוהר, הידועה בשם פרד"ס (פשט, רמז, דרש, סוד). אוצר המילים הפסיכואנליטי העומד לרשותנו כיום, עשוי לתרום להבנה כי רעיון הלא-מודע הסתתר מזה מאות בשנים בשורשי המקורות הקבליים מהם ינקה חסידות הבעש"ט (בתלמודים, בספרות הזוהר ובמשנת האר"י). מן המפורסמות היא שחסידות זו יצרה תורת נפש המהווה פרשנות פסיכולוגית של סודות הקבלה כפי שהועברו מדור לדור עד לקבלת האר"י, וסמליה מקשרים בין חיי הנפש של הפרט ובין מבנה העולם והשתלשלויותיו ע"פ תורת הספירות (משה אידל, רבקה מצנר, ברוך כהנא). עיון מדוקדק בטענה המפתיעה לפיה הפסיכואנליזה אינה אלא שלוחה חילונית של הקבלה ואולי גם של החסידות (Berke), מעלה כי בניגוד לתדמיתה הקלאסית כמייצגת גישה מדעית רציונלית, עולמה הרעיוני של גישת האנליזה הקבוצתית ספוג במושגים רוחניים ומיסטיים כגון לא-מודע קבוצתי (ארל הופר וחיים וינברג), וחלימה חברתית (גורדון לורנס וחנה בירן), המניחים כמעט כְּמוּבן מאליו את יכולותיה של הנפש לחרוג מגבולות הטריטוריה של הבנתנו הרציונלית ותפיסתנו החושית אל מרחבים אשר עוסקים ברובד האחדותי של ההווייה האנושית (Michael Eigen). החידוש שהרצאה זו מציגה, הוא התבוננות חדשה-ישנה על תהליכים אישיים וקבוצתיים מודעים ולא-מודעים הכוללים היבטים מטפיזיים שהודרו מתחום חקירתה של הפסיכואנליזה המסורתית. הרחבת המשמעויות של מושג הלא-מודע האישי והקבוצתי אל התחום המטפיזי (ויינשטיין, קדמות השכל והלא-מודע המטפיזי), עשוייה להשפיע על גבולות הגיזרה של המתודה הטיפולית הפסיכודינמית ועל האופן שבו מפורשים היבטים לא-מודעים מנקודת מבט קלינית. השקפה זו על מקומו הייחודי של הלא-מודע הן בשפה החסידית והן בזו הפסיכואנליטית – מגדירה אותן כתורות פסיכותרפויטיות שעניינן המקביל הוא תיקון הנפש הפרטית ותיקון עולם. הרחבתה של גישת האנליזה הקבוצתית אל התחום הרוחני, עשויה להגדירה לא רק כמשאב טיפולי שבו טמון כוח מרפא עבור צמיחתו האישית של הפרט, המטפל והמטופל כאחד, כי אם גם ככלי התפתחות יישומי בשיקום, ייעוץ וחינוך, ובהבנת תהליכים קבוצתיים, חברתיים, לאומיים וכלל-אנושיים.