A Feminist Critical Philosophy of Halakhah: A Foucauldian Account

בהרצאה זו נבקש למקם את הפילוסופיה של ההלכה, כשדה הרעיוני המרכזי למחקר פמיניסטי במדעי היהדות, תוך הסתמכות על מושגי הביקורת והגנאלוגיה שפיתח פוקו ככלים המתודולוגיים העיקריים שלה.

פוקו אפיין את העמדה המחקרית שלו כעמדה היסטורית ביקורתית ביחס להווה, המחפשת לחשוב את האפשרויות לשינוי עמוק של הדרכים בהן אנו חושבים ופועלים. החקירה הביקורתית מחפשת לראות כיצד ההווה, על היסודות שנתפסים בו כברורים מאליהם ואינם ברי מחלוקת, נוצרים מתוך היסטוריה, על ההמשכיות והקיטועיות שבה - היסטוריה שברירית שאין בה הכרחיות מכל סוג. המתודה הביקורתית ההיסטורית שבה נוקט פוקו במחקריו היא הגנאלוגיה. הפעולה המרכזית של המתודה הגנאלוגית היא הדגמת ההיסטוריוּת של מושא המחקר, המציג את עצמו כקבוע או כברור מאליו. אם לדבר יש היסטוריה, ייתכן שהוא אינו מחויב המציאות, והוא עשוי להתגלות כפרי של מקום ושל זמן מסוימים, שהוא חלופה אחת מני רבות.

היות והפרויקט הפמיניסטי-מגדרי של הפילוסופיה של ההלכה שם במרכז עניינו את הרובד המבקש לחשוף ערכים, אינטרסים ומבני כוח, נבקש לטעון שהמתודה הגנאלוגית, כמתודה עיקרית של חשיבה ביקורתית, הינה כלי המחקר המרכזי שלו באופנים הבאים: כאשר הדברים נוגעים לחקר השיח ההלכתי, הכוונה היא חקירה כרונולוגית, דיאכרונית וגם סינכרונית, לגבי האופן בו גובשה עמדה הלכתית עד שקיבלה בהווה מעמד הגמוני הקרוב לקונצנזוס (למשל הנרטיב השליט בבתי הדין הרבניים לגבי החשש מפני "גט מעושה", או התפיסה השלטת לפיה איסור הפלה הוא מדאורייתא).חקירה גנאלוגית מסוג זה, שמה לב לא רק לתפיסות המגדריות המהוות את התשתית הרעיונית להלכות מסוימות, אלא גם את הרגישות לצמתי הכרעה פרשניים בהם מחליט הפוסק על אופן הבניית המקורות, אילו יעלו למרכז הדיון, אילו יידחקו לשוליים, ובהינתן אופציות פרשניות שונות – אילו ערכים או תפיסות מגדריות מסתתרים מאחורי ההכרעה בכיוון פרשני מסוים.

חלקה הראשון של ההרצאה יעסוק בחשיבות הבנת העמדה הביקורתית והכלים הביקורתיים כחלק מן הפילוסופיה של ההלכה והחלק השני יציג את תפיסת הביקורת של פוקו וכיצד היא מתאימה להבנה של פעולת הביקורת של הפמיניזם ההלכתי באמצעות הדגמה על סוגיות הלכתיות קונקרטיות.