The 18th World Congress of Jewish Studies

Israel, Ben-Gurion, and the Struggle against Antisemitism

ב-1944 פנה משה בהרב, המזכיר הרשמי של הליגה הבינלאומית למלחמה נגד אנטישמיות לדוד בן-גוריון והציע לו לשלב את המאבק באנטישמיות כחלק ממטרות היישוב. בן-גוריון הודה לו בנימוס וענה כי אין הוא מאמין במאבק באנטישמיות "מחוץ להקמת המולדת העברית וקיבוץ גלויות במולדת". בכך ביטא בן-גוריון את התפיסה הציונית הקלאסית (דרך פעולה אותה אני אכנה "מאבק עקיף", וזאת בניגוד ל"מאבק ישיר", בו למשל, עסקה הליגה של בהרב). גישה זו שלטה גם בקרב מתנגדיו של בן-גוריון עם קום המדינה. כך למשל גונתה בחריפות בעיתון רוויזיוניסטי ידיעה על כך שיהדות התפוצות מוציאה כסף רב על מאבק באנטישמיות: "כמה כואב הלב, כאשר אתה פותח עיתון ורואה בו ידיעה כי כמה מוסדות יהודיים מכובדים באמריקה הכריזו על מגבית של 6 מיליון דולר לצרכי... מלחמה באנטישמיות. עם ישראל, בכל תפוצותיו, בזבז כבר עשרות מיליונים לצרכי תעמולה נגד האנטישמיות, אולם כל המאמץ הזה וכל ההון העצום הזה הוצאו לריק." ואכן, בעשור הראשון לקיומה של המדינה, ממשלת ישראל הקפידה שלא לפעול למאבק ישיר באנטישמיות.

ואולם, בתחילת שנת 1960 פתחה ישראל במאבק מסודר ומאורגן בתופעה ברחבי העולם. הדבר דרש לימוד מעמיק של מצב האנטישמיות בעולם, ולשם כך העביר מנכ"ל משרד החוץ לנציגויות השונות בעולם שאלון, שנוסח בעזרת יד ושם, לצורך היכרות ולמידה על מצב האנטישמיות במדינות השונות. בשאלון נשאל בין היתר אילו ארגונים אנטישמים קיימים באותה מדינה, מהם המצעים הגלויים והנסתרים שלהם ועוד. ביולי 1960, כחודשיים לאחר תפיסתו של אייכמן בארגנטינה, הוקמה במוסד יחידת "עמל" ל"טיפול בבעיות האנטישמיות, הניאו-נאציזם ופשעי המלחמה" בראשותו של שלמה כהן, ושנה לאחר מכן הוקמה לצידה יחידה חדשה בשם "ביצור", שתפקידה היה לסייע לקהילות היהודיות ברחבי העולם בשמירה על ביטחונן מול איומי הטרור והפעילות האנטישמית.

מה היו הסיבות לתחילת המאבק הישיר של ממשלת ישראל באנטישמיות, מאבק שנָגַד את התפיסה הציונית של מאבק עקיף בתופעה? למה דווקא אז החל מאבק זה? האם זה קשור בשינויים אידיאולוגיים שחלו בקרב בן-גוריון והנהגת המדינה או שמא במניעים פוליטיים? אני אבקש לטעון שהמהלך נבע ממכלול של סיבות, וביניהן חיזוק הקשרים של הנהגת המדינה עם יהדות התפוצות מאז סוף שנות הארבעים, אימוץ גישה פרקטית יותר של בן-גוריון כלפיהם וגם מניעים פוליטיים שונים.