Halakha and Philosophy: Beyond “Rationales for the Commandments” (taʻamei ha-mitzvot)

כיצד השפיעה חדירתה של ההתדיינות הפילוסופית לתרבות היהודית בימי הביניים על השיח ההלכתי בן אותה התקופה? דיונים מחקריים נרחבים נדרשו לעלייתו של העיסוק בטעמי המצוות, כלומר להעמדת הכללים ההלכתיים על טעמים תבוניים. לעומתם, הוצגה עמדת-נגד של בעלי הלכה שאמרה לשלול את הלגיטימיות של בקשת הטעמים למצוות ולהלכות. דיונים אלו יצאו מהנחת מוצא משותפת שהמצוות הן גוף קיים ועומד, שנקבע מחוץ להקשר הפילוסופי. לגבי גוף זה, השאלה הנשאלת היא האם יש בכוחה של ההתדיינות הפילוסופית להציע טעם לכל מצווה קיימת, כמו גם למצוות בכללן. אולם, האם תשתית פילוסופית יכולה לאתגר את עצם הגדרת גוף המצוות, ולפתוח פתח לשינויו: ליצירתן של זירות הלכתיות חדשות, ולהדחתן של אחרות? בדברי אציג את החיבור `חובות הלבבות` לבחיי אבן פקודה כמקרה בוחן לסוגיה זו, ואטען כי המערכת הרעיונית שבבסיס מחשבתו של אבן פקודה עיצבה תפיסת הלכה שביקשה לחולל שינוי ערכים במערכת ההלכתית, ולחולל מערך של מצוות שלא נודעו עד ימיו ככאלה.