בהרצאה זו אבקש להציג באופן תמציתי שלוש ממסקנותיו של ספרי "מסורת בזמן משבר: הזיקה שבין תהליך המודרניזציה לבין התגבשות ההלכה":
א. יש בהלכה האורתודוקסית מרכיב דומיננטי מאד, אך לא בלעדי, של המשכיות בהשוואה להלכה המסורתית.
ב. אין אפשרות לאפיין את ההלכה האורתודוקסית כהלכה "מחמירה".
ג. במקביל להתפתחותיות הלכתיות, שבהן פוסקי הלכה מגיבים לדרישות מהחברה שבה הם פועלים, מתקיים ערוץ מקביל של תמורות הלכתיות המובלות בידי פוסקי ההלכה.