The 18th World Congress of Jewish Studies

Travel Alert: Calls by Rabbis, until the First World War, to Refrain from Immigrating to America

ההגירה ההמונית של יהודים ממזרח אירופה לצפון אמריקה הטרידה את המנהיגים האורתודוקסים. העמדה הרווחת בין הרבנים במזרח אירופה שללה את הנסיעה ל`טריפא מדינה` מחשש לסכנה הרוחנית הטמונה בה, למרות שהם היו מודעים לקשיים הפיזיים המאתגרים באירופה. רבים מהאדמו"רים קראו לחסידיהם שלא להגר לאמריקה וראו בהגירה מעשה שאינו הולם את עולם הערכים החסידי.

ניתוח קריאותיהם של הרבנים והאדמו"רים מאפשר את זיהוי את הגורמים האחראים, לשיטתם, למשבר הדת בקרב המהגרים היהודים שהגיעו לאמריקה. במהלך ההרצאה יובאו דברי הרבנים והאדמו"רים המתייחסים למצבם הרוחני של המהגרים היהודים באמריקה. התייחסויות אלו כוללות הן התייחסויות שניתנו במהלך התקופה הנדונה והן התייחסויות שניתנו שנים רבות לאחר תום מלחמת העולם הראשונה מתוך פרספקטיבה היסטורית.

אבקש להצביע גם תוצאות אפשריות של קריאות אלו על התפתחות זרמים אורתודוקסים בצפון אמריקה, ובייחוד על התפתחות הקהילות החסידיות. למרות שרבנים חסידים ולא-חסידים כאחד התנגדו להגירה לאמריקה, יש חוקרים שהצביעו על קיומם של גורמים שהעצימו את משבר הדת דווקא בקרב המהגרים ממוצא חסידי, בשל היות התנועה החסידית תנועה הממוקדת סביב דמותו של הצדיק: הישארותם של האדמו"רים באירופה, התנגדותם להגירת החסידים ל`עולם החדש` והעובדה שלא העניקו זכות קיום לקהילות המהגרים החסידים באמריקה, הובילו לכך שדור המהגרים החסידים נכשל בהנחלת מורשתו לדור הבנים.

אבקש לתחום את התקופה בה אדון לתקופה שמראשית ההגירה המונית של יהודי מזרח אירופה לאמריקה ועד לסיום מלחמת העולם הראשונה, המהווה קו פרשת מים בתולדות החסידות בצפון אמריקה. מלחמה נוראה זו שינתה סדרי עולם במובנים רבים, הביאה להרס של מרכזים חסידיים ישנים והביאה לנדידתם המוגברת מערבה. תוצאותיה ההרסניות של המלחמה ליהודי מזרח אירופה הגבירו את הנטייה בקרב ההנהגה החסידית לשנות את יחסה להגירה, גרמו למספר הולך וגדל של רבנים חסידים להגר לצפון אמריקה והובילו לצמיחת מרכזים חסידיים רבים שם.

ההרצאה מתבססת הן על הטענות המרכזיות ממחקרים חלוצים בתחום ראשית הקהילות החסידיות בצפון אמריקה והן על בחינת מקורות ראשוניים הנוגעים למשבר הדת, לאישים חסידיים ולפעילות קהילתית חסידית ב`עולם החדש` לפני מלחמת העולם השנייה. מקורות ראשוניים אלו כוללים עיתונים, ספרי דרשות ומוסר, ספרי ביוגרפיות וביבליוגרפיה ועוד.