Modernity in Morocco`s Jewish Communities through the History of Books
מסיבות היסטוריות שונות רק בסוף המאה ה-19, ובעיקר בראשית המאה ה-20, נוסדו במרוקו בתי דפוס. הקמתם הביאה להתגבשותן של קהילות כותבים וקוראים, ולהיווסדותם של בתי דפוס נוספים ושל ספריות בעברית, בערבית-יהודית ובצרפתית. הספרים בשפות השונות עוצבו בהתאם לקהלים השונים בקהילה אליהם פנו, ושאותם הגדיר ירון צור במחקריו כמגזרים: אירופי, מתמערֵב וילידי. מגזרים אלה ניהלו מערכות תרבותיות וכלכליות נפרדות, אך היו ביניהן גם נקודות מגע. המגזר האירופי התנהל בשפה ותרבות אירופית, לרוב צרפתית או ספרדית; המגזר הילידי בתרבות ובשפה המקומית, ערבית על הדיאלקטים שלה. המשכילים במגזר זה שלטו בנוסף לערבית גם בשפה העברית - רבנית, משכילית או לאומית; המגזר המתמערֵב הורכב מתושבים מקומיים שאימצו את התרבות המערבית והפכו אותה לשפת תרבותם הגבוה. בחינה של המגזרים באמצעות הספרים שקראו מאפשרת לשחזר את ההון התרבותי הייחודי שהבדיל בין המגזרים השונים. קריאה רחבה של ההון התרבותי מאפשרת להצביע על מסלולי המודרניזציה המרובים שהתקיימו בצפון אפריקה בכלל ובמרוקו בפרט החל מאמצע המאה ה-19. בהרצאה אבקש להציע קווים ראשונים למסלולי המודרניזציה בצפון אפריקה תוך דיון בספרים בשפות השונות. בדיון בכל מסלול מודרנה אבחן את השפעתה של האוכלוסייה המקומית: הרוב המוסלמי והמיעוט הקולוניאלי הנוצרי על שלוחותיו באירופה, ולצד אלה את ההשפעה של הפזורה היהודית בארצות השכנות ובארצות מעבר לים. אראה כי מסלולי המודרניזציה התעצבו לרוב על ידי השפעות מן החוץ אך התאפיינו בייחוד מקומי משלהם.