R’ Eliezer Ashkenazi’s (Sixteenth Century) Perception of Humankind Class Structure and Ezekiel’s Chariot

ר` אליעזר אשכנזי (להלן רא"א) בן המאה הט"ז, מייצג תקופה סוערת של שינויים המשפיעים על כל תחומי החיים באירופה ובעולם. הציבור היהודי בצפון אירופה, למרות ניסיונותיו להסתגרות בתוך עולמו שלו, הושפע מהשינויים המחשבתיים והמדעיים המאפיינים את שלהי ימי הביניים. את אותותיה של התקופה ניתן לקרוא בספור חייו, הגותו, משנתו, דעותיו ודרך התנהלותו של רא"א בפולמוסים בהם היה מעורב. אחת הנקודות הבולטות ויוצאות הדופן בהגותו של רא"א, היא תפסיתו האוניברסליסטית, אשר יש בה קווי דמיו לתפסיות הרמב"ם אך גם חידושים רבים משל עצמו. בספרו "מעשי ה`" (ונציה, 1583), מפרש רא"א את סיפורי התורה ואת "ההגדה של פסח" בדרך מקורית תוך הבאת דברי קודמיו, התפלמסות וחידוש. בספרו מציג רא"א את משנתו ההגותית האקלקטית והיחודית, אשר ניכרים בה קווים לחשיבה אוניברסליסטית מובהקת.

אחד הנושאים המעניינים בהם עוסק רא"א הוא חזון המרכבה של יחזקאל, אליו הוא מגיע דרך פירושו לסיפורי אברהם.

רא"א רואה את המין האנושי כקבוצה אשר מתקיימים בה יחסי תלות הדדים, כל אחת מהשכבות נחוצה לקיום המין האנושי. הוא מסתכל על המין האנושי כיחידה חברתית בה לכל אחת מן הדרגות יש תפקיד בקיום העולם. ההבדלים בין הדרגות נובעים מעיסוק וכמות השכלה. חשוב לציין כי הוא אינו מקשר את ההשכלה באופן ישיר לקיום מצוות או עיון בתורה. שלוש הכתות הראשונות של רא"א "ענינם מועיל רק עד יום המות" (מעשי ה`, מעשי בראשית, פרק י`, כ"ו, ע"ג), כלומר, אין השכלתם מספקת בכדי להיכנס לעוה"ב. לעומתם, הכת הרביעית- העוסקת באלוהיות- היא זו המכינה עצמה לתכלית האנושית, לעוה"ב. לאחר שהוא מתאר את מבנה המין האנושי באופן כללי, בהתאם לגישה הרווחת בתקופתו, הוא מחדש את חידושו ומקשר כל שכבה לאחת הדמויות המופיעות בחזון יחזקאל.
רא"א רואה את ה"אדם" כפונקציה של השכלה ועיסוק עיוני, אמונות ודעות, לא כפונקציה מהותית- נפשית שלא ניתנת לשינוי. אדם יכול לבחור ולשנות את מעמדו באמצעות שינוי השכלתו. אין ספק כי עמדתו של רא"א בנושא מיהו "אדם", אוניברסליסטית בצורה מובהקת.

במסגרת ההרצאה נתאר את מבנה המין האנושי על פי רא"א, מאילו דעות הושפע ומאילו עמדות התסתייג ונציג את ההקבלה יוצאת הדופן של מבנה המיו האנושי אליבא דר` אליעזר אשכנזי, למבנה המרכבה בחזון יחזקאל.