בהרצאה זו אציג את מאפייניה ההיברידיים של הכתיבה הספרותית הישראלית העכשווית כפי שהיא משתקפת בסיפורים מאת אתגר קרת ואלכס אפשטיין. הבחירה לכנות את התופעה בשם "היברידיזציה ספרותית" נשענת על גישתו של בחטין, בהגדירו את ההיברידיות של הטקסט הספרותי (Bakhtin 1986). בנוסף, ספרו של דניאל גרסיאן מהווה עבורי נקודת מוצא קונספטואלית כיוון שעל אף שהוא אמנם נשען על גישתו של בחטין, הוא מדגיש את האלמנט של ההיברידיות במובן הטכנולוגי של דור הX בספרות ובתרבות האמריקאית (Grassian 2015). הצעתי לראות ספרות זו כהיברידית וכזו המבשרת על היברידיזציה של הספרות נשענת הן על ההיבט התוכני שמשוקע בטקסטים והן על ההיבט הצורני של הגשתם לקוראים.
בהרצאתי אדון במקבץ סיפורים מאת אתגר קרת ואלכס אפשטיין, סופרים ישראליים ילידי סוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, שיצירתם הספרותית הולמת ברוחה את ההווי הדורי של בני דור הY ואף דור הZ. במסגרת הדיון אצביע על המעבר ביצירתם של קרת ושל אפשטיין מהטקסט המילולי לדימוי האייקוני וכן אבחן את מופע הריבוי כסממן היברידי ביצירות אלה. ריבוי זה המתבטא במופע הדיגיטלי של הטקסטים, מערב בין הויזואלי לאודיאלי, בין הליניארי לספירלי ובין המסמן למסומן, והופך את הטקסטים להיברידיים. ההבירידיזציה הספרותית הדיגיטלית בטקסטים של קרת ושל אפשטיין תובעת, כפי שאראה זאת בהרצאה, קריאה רב-אופנית המשלבת לשון, ויזואליות ואודיאליות, שאף מעצבת שיח פרשני אחר.
Bakhtin, Mikhail Mikhailovich, 1986. Speech Genres and Other Late Essays, trans. Vern McGee, Austin, TX: University of Texas Press.
Grassian, Daniel, 2015. Hybrid Fictions: American Literature and Generation X, North Carolina: McFarland.