Gezerah Shavah in the Halakhic Midrashim of Rabbi Yishmael: What is Mufneh and what is its Meaning?

מידת גזרה שווה מנויה בברייתא דרבי ישמעאל שבראש הספרא, וכן במקורות ידועים נוספים (כגון בתוספתא ובתלמודים), כאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן. היא משמשת בכל רחבי מדרשי ההלכה, הן אלה המיוחסים לדבי ר` ישמעאל, כגון המכילתא דר` ישמעאל לשמות, הן אלה המיוחסים לדבי ר` עקיבא, כגון הספרא לוויקרא. החוקרים עמדו מכבר על הבחנה טרמינולוגית בין שני הבתים. בדרך כלל בדבי ר` עקיבא מצטט הדרשן בתלמודו את המילים המקראיות המושוות ומצמיד אליהן את המונח "לגזרה שווה", כגון "תלמוד לומר תשבו שבעת ימים תשבו שבעת ימים לגזרה שווה...". לעומת זאת, במדרשים מדבי ר` ישמעאל המינוח שונה, והדרשן מצטט בתלמודו את המילים הנדרשות ומצמיד אליהן את המונח "אלא מופנה להקיש לדון ממנו גזרה שווה" (או כיוצא בו), כגון "תלמוד לומר ואחר ישתה הנזיר יין וכי הנזיר שותה יין, אלא מופנה לדין להקיש גזירה שוה...".

כבר אמוראים פירשו את המונח "מופנה" שבדבי ר` ישמעאל במובן פנוי וריק מכל דרשה אחרת (כגון בירושלמי סנהדרין כד ע"ד ועוד), ואף ייחסו לר` ישמעאל, בניגוד לר` עקיבא, עמדה דווקנית, שלפיה רק מילה פנויה וריקה מכל דרשה אחרת ראויה להידרש בגזרה שווה, ואף ירדו לדקויות נוספות בפרטיה של שאלה זו. גם חוקרים נקטו דעה זו בביאור המונח "מופנה" (כגון: ד"צ הופמן, לחקר מדרשי התנאים, בתוך: א"ז רבינוביץ, מסלות לתורת התנאים, ת"א תרפ"ח, עמ` 6; י"נ אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, עמ` 522–524), ובייחוס עמדה זו לדבי ר` ישמעאל.

בכוונתי לבחון שימושים של גזרה שווה לכאורה בדבי ר` ישמעאל, שימושים שבהם לא נזכר המונח "מופנה", וכן לבחון בחינה ביקורתית את מובנו של המונח "מופנה". להשערתי אין הוראתו המקורית של מונח זה פנוי וריק מכל דרשה אחרת, ולטעמי הוראה זו נולדה רק בבתי מדרשותיהם של האמוראים בלבד, וזאת כתוצאה מהתפתחות אמוראית בתפיסת המדרש, התפתחות שיש לה גם השתקפויות נוספות בתורתם של האמוראים.