בחלקם של חנה בן ארי ואברהם ניניו נפל מזל יחידים, הם מצאו זה את זה והיו זוג בחייהם האישיים וצמד יוצרים בחייהם המקצועיים. חנה בן ארי הייתה אשת רדיו, תסריטאית, מתרגמת ופזמונאית; אברהם ניניו – שחקן ובמאי תיאטרון פורה ומצליח. האוסף, שהפקידו ילדיהם בארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור ושהספרייה הלאומית מיינה, קטלגה וסרקה, חושף את עבודתם הפורייה, הרבגונית, המפרה הדדית ואת תרומתם הרבה והחשובה לתרבות העברית.
בהרצאתי אדון ב"אוסף חנה וניניו" משתי נקודות המבט שלי: היסטוריונית של תיאטרון, מנהלת ארכיון לתיאטרון. מנקודת המבט של היסטוריונית אתאר את האוסף, את חשיבותם של המסמכים הראשוניים השמורים בו וכיצד אפשר בעזרת המידע העולה מהם לכתוב ביוגרפיה אמנותית וללמוד על שני האמנים הללו. מנקודת המבט של מנהלת ארכיון אתאר את תהליך הדיגיטציה, הבעיות המתעוררות, השפעת הדיגיטציה על דרך שימור האוסף בארכיון וכיצד כל זאת משפיע על מחקרו של החוקר – לטוב ולמוטב. ההרצאה תלווה בהצגת מסמכים נבחרים מן האוסף.