The Haredi Members of the First Knesset and their Concept of Women

בינואר 1949, בבחירות הראשונות לקראת הקמת כנסת ישראל נציגי החרדים שיתפו פעולה עם חוגי המזרחי וייסדו יחד עמהם את "החזית הדתית" שהשתתפה בבחירות שהיו פתוחות גם לנשים, וזכתה ב 16 ח"כים. "החזית הדתית" החריגה את הנשים הדתיות, אך היא הכירה בזכותן לבחור ואף ישבה בכנסת יחד עם ח"כיות שהיו נציגות של מפלגות חילוניות. מה השינוי שהתחולל בעמדתם בכל הנוגע למעמד האשה?

בכנסת הראשונה התעוררו דיונים בסוגיה זו במיוחד בכל הנוגע לחקיקת חוק שרות בטחון וחוק שיוויון האשה. רובם התנגדו באופן נחרץ לרעיון השיוויון וטענו כי ההבדל הביולוגי שבין גברים לנשים שולל רעיון זה מכל וכל. הוא מנוגד לרוח היהדות ואינו אלא בגדר "חוקות הגויים". להבנתם הוא נובע מרצון נשים להדמות לגברים ולטענתם, הוא מביא להרס חיי המשפחה, הנוער, העם והמדינה. בניגוד לדברי ח"כיות וח"כים שטענו כי היהדות מפלה לרעה נשים והם הצביעו במיוחד על עיגון וחליצה, הם טענו כי היהדות מרוממת את האשה וכי היא מקנה לה זכויות יתר והצביעו על זכויות האלמנה.

חובת השרות הצבאי לנשים עוררה התנגדות מיוחדת מצידם. לדבריהם, השרות פוגע בהלכה ומנוגד לתורה. זאת ועוד. למרות שנשים נשואות ואמהות קבלו פטור, לדעתם השרות פוגע מעל לכל במשפחה ואינו אלא פתח לפריצות. הצעות שהועלו בדבר שרות חילופי של צעירות דתיות בעבודה חקלאית, או סיעודית, או חינוכית, נדחו על הסף.

דיונים אלה מבהירים כי השיח החרדי אמנם השתנה, אך היחס למקום הנשים בחברה נשאר כשהיה. הח"כים החרדים המשיכו לראות עצמם אפוטרופסים על הנשים הדתיות, ולנסות בכל דרך להדירן מהמתחם הציבורי ולמנוע את יציאתן מהמסגרת החרדית. כללים אלה לא פסו גם היום כאשר אחוז נכבד מהנשים החרדיות שמפרנסות את בני משפחותיהן, עובדות במסגרות סגורות. אמנם, הכלל שקבע קלמן כהנא, איש פאג"י, בויכוח על חוק שיוויון האשה, 1951, כי "כדי לאזן את שיווי המשקל של אי הצדק הביולוגי כלפי האשה, קיבל על עצמו הגבר מקדמת דנא את חובת הפרנסה". (דברי הכנסת, 2 ביולי 1951, עמ` 2125) אינו תופס היום. הותר לנשים לקחת על עצמן משימה נוספת, אך הן לא זוכות לשיוויון ולייצוג בכנסת, והמאמץ להחליט עבורן ולהשאירן במתחם החרדי נמשך.