The Commentaries on the Account of Creation as a Kabbalistic Genre?

צמיחתו של ז`אנר כתיבה קבלי המוקדש לפירושי בראשית, עשוי לחטוא למראית עין בשיתוף השם בשני אופנים: מבחינה ספרותית הוא חולק קרבה מתעתעת עם חיבורים קדומים הנדרשים לנושא זה משלהי העת העתיקה, בעוד מבחינה רעיונית עם הכלל החז"לי הידוע על ההגבלות המפורסם בלימודו של הנושא. אולם בשני המקרים, ניתן לראות כיצד הכתיבה הקבלית מעמידה עצמה כשדה ידע ספרותי נפרד ומובחן – אשר מבחינה ספרותית נוטה לכתיבה פרשנית השונה מהכתיבה המוקדמת בנושא, בעוד מבחינה רעיונית קשה להבחין על פני השטח בסממנים של אזוטריות והסתרה. כך, ניתן להקדים ולומר כי אנו עומדים לכאורה בפני סוגה עצמאית, הנכתבת ביד בוטחת ללא צילו של איסור אזוטרי. אולם, לשם כך, ואולי בעקבות כך, היא מבקשת להסתמך על אדניהם של פסוקי המקרא מפרשיית הבריאה.

הופעתם של פירושים רבים למעשה בראשית בימיה הראשונים של הספרות הקבלית של ימי-הביניים של אירופה, מעמידה אותה בלב ניצני הכתיבה הקבלית. מיפוי המופעים הספרותיים השונים שערך פרופ` אברמס לפירושים אלה, מעלה כי מרבית הפירושים משעתקים או מעבדים פירושים קדומים להם. כך, ניתן לטעון כי ההיאחזות בתוכנו של פירוש קיים לצד הדבקות בפורמט הפרשני, יש בהם כדי לחזק את ההנחה כי הכתיבה הקבלית מבקשת לעגן עצמה במקרה זה לדעות קודמים ולמעט בהתנסות ספקולטיבית. העובדה כי הדבר נערך ב`קודש הקודשים` של רזי הידע של תורת הסוד העברית, תהא אשר תהא, עשויים להצביע על משנה זהירות מצד המחברים השונים. עצם החידוש למעשה, נעוץ בעצם הכתיבה והעלאתו מן האוב של נושא נסתר ומוגבל בלימוד.

מעט נאמר על מקומה ההיסטורי של הכתיבה אודות פירושי `מעשה בראשית` בעליית הקבלה, אשר הופעותיה הרווחות בין דפיהם של חיבורים רבים מתקופת `ראשית הקבלה` מעידים על חשיבותה, וכפי שאמרנו מהווים קו חשוב של המשכיות בין חיבורים שונים. עוד, הימצאותם הרווחת של פירושי `מעשה בראשית` בין כתבי היד המוקדמים, מוכיחה את תפוצתה הרחבה למדי ומכאן שגם על האפשרויות הרבות להשפעתה. לדוגמא, הופעתם של שלושה חיבורים (הראשון מופיע דווקא במתכונת של כתיבת סודות קבלית) בכ"י וטיקן 202 המתוארך לסביבות שנת 1300 - מדברים בעד עצמם. התגדרותו של נושא זה במסגרת ספרותית נבדלת, מעמידה אותה כאחד מעמודי היסוד של כתבי המקובלים בימי-הביניים.