הרצאה זו מציעה כי צמיחתה של תנועה חברתית חדשה ופרדוקסלית לכאורה של "פמיניזם חרדי", תופעה שנובעת מהתמורות המשמעותיות שחלו בחייהן של נשים בחברה החרדית בעשורים האחרונים, מהווה הזדמנות לקרוא תגר על הבחנות, הנחות יסוד וגבולות שמאפיינים על פי רוב את הפמיניזם הדתי בישראל ואת המחקר אודותיו. ההרצאה מציגה הרהור תיאורטי ורפלקסיה ביקורתית על המושג "פמיניזם דתי" באמצעות דיון השוואתי קצר באופן שהמושג מקבל צורה במקרי בוחן שונים – פמיניזם איסלאמי/מוסלמי, פמיניזם יהודי/דתי, פמיניזם מזרחי/מסורתי, ופמיניזם חרדי. הטענה היא שיש לבחון מחדש את השימוש הרווח שנעשה במחקר ובשיח הציבורי במושג "פמיניזם דתי". יש לתת את הדעת לזיקות ולפערים בין מונחים תיאוריים למושגים אנליטיים, ולפתח הגדרה יותר רפלקטיבית, ממוקמת-הקשר ומעוגנת במבט הצטלבותי שלוקחת בחשבון את היחס בין מגדר, דת, אתניות, מעמד ואת תפקידה של המדינה.