בדורות הראשונים שאחרי הרמב"ם לא הירבו ההוגים היהודיים לעסוק בעיקרי האמונה או לדון ברשימת העיקרים שמנה הרמב"ם, ובכלל זה גם אלה שראו עצמם כממשיכי מורשתו הפילוסופית. נראה, כי אחד האישים שיוצאים מכלל זה הוא ר` ידעיה הפניני, רופא פילוסוף ומחבר ספר מוסר פופולארי, שחי בפרובנס בשלהי המאה ה-י"ג וראשית המאה הי"ד. במחקר לא נדונה פעילותו במקצוע זה, אך הוא מציין כמה פעמים בכתביו נושאים שהוא מגדיר כיסודות הדת, ובחלק מהמופעים אף עורך מעין רשימה שלהם.
ההרצאה מבקשת לבחון מחדש, אולי לראשונה, את עמדתו של ר` ידעיה ביחס לעיקרי האמונה, לשרטט את הדרך שהבין את מפעל העיקרים המימוני, ולברר האם הוא ביקש למנות עיקרים, האם הוא אימץ את הרשימה המימונית כצורתה או הוסיף וגרע ממנה, מהי לדעתו המשמעות של עיקרי האמונה לעומת אמונות אחרות, ועוד.