Signs of a Digital Story in Sheherazade’s Tales: A Multimodal Reading in the Stories of One Thousand and One Nights

שהרזאד גיבורת `אלף לילה ולילה` היא משכילה ומספרת וירטואוזית. היא מרתקת את המלך בסיפורה המפותל הנמשך מלילה אחד למשנהו כשכל אחד מחלקיו של הסיפור מותאם למסגרתו של לילה אחד. בעשור השני של המאה ה-21 הפכה הפרקטיקה של שהרזאד לפרקטיקה יומיומית המצויה בשימוש ההמון, אך לא כסיפור אלא כ-story: ה- story הוא יישום טכנולוגי של אינסטגרם ושל רשתות דומות המאפשר למשתמש לספר את סיפורו באמצעים דיגיטליים החשופים לצפייה למשך יממה אחת בלבד.

ובאמת, קווים משותפים רבים בין סיפוריה של שהרזאד ובין ה- story : כמו ה- story (חמש עשרה השניות) כך סיפוריה של שהרזאד נתונים בתוך מסגרת זמן ברורה; כמו ה- story הבנוי פעמים רבות מרצפים של משמעות בשל מגבלת הזמן ההדוקה, כך גם סיפוריה של שהרזאד מסופרים בכל לילה ולילה בנפרד אך משתלבים זה בזה; כמו תכני ה- story (שנעלם אחרי 24 שעות), כך סיפוריה של שהרזאד מותאמים למגבלות של אדם שחי את הרגע ומנסה לתפוס אותו לפני שיחלוף ( Manovich, 2017). הסיפורים הללו דורשים אפוא מהקורא להפעיל מיומנויות קריאה שונות ומגוונות.

כפי שאראה בהרצאה, הקריאה ב`לילות ערב, מבחר מאלף לילה ולילה` ( עמית- כוכבי, 2008) , יכולה ללמד אותנו על אופציות של פענוח ושל משמוע כיום. הקריאה הרב-אופנית בסיפורים הללו שעברו מדור לדור בעל פה עד שנאספו והועלו על הכתב (כנראה לראשונה ב-1704) נשענת על ההנחה שהתפיסה המולטימדיאלית היא אנושית אינהרנטית ולכן אחת היא אם מדובר בסיפורים העתיקים או ביישום הטכנולוגי של ה-story .

עמית-כוכבי, חנה (מתרגמת), לילות ערב, מבחר מאלף לילה ולילה, תל אביב: בבל, 2008.

Manovich, L. (2017). Instagram and contemporary image. Nova Iorque: CUNY

Kohn, A. weissbrod, R. (2020). What if a girl in the Holocaust had Instagram? Éva’s Story as a case of indirect translation. Journal of Adaptation in Film & Performance Volume 13 Number.

The new London group. (1996). A pedagogy of multiliteracies: Designing social futures . Harvard Educational Review; 66, 1; Research Library