סיום מלחמת העולם הראשונה והחלת השלטון הבריטי בארץ קבעה את העיר ירושלים כבירת ארץ ישראל וכמרכז הממשל. הממשל פעל לשינוי המצב הכלכלי, החברתי ובריאותי-תברואתי. הממשל הבריטי טיפל בבעיות הבריאות. מרפאות, בתי חולים ובתי מרקחת נפתחו לשירות הציבור בעיר. הזוהמה שלטה בכל פינה והיה חשש ממחלות ומגפות. השפכים שבעיר תועלו ונוקזו לנחל קדרון. מי השתייה טוהרו והוטל פיקוח סניטרי על מקורות מזהמים.
התגברות העלייה לירושלים גרמה לצפיפות. הממשל הבריטי פעל למציאת פתרונות דיור עבור תושבי העיר ולפרסום חוקים ותקנות לרווחת האזרחים. הדרכים הישנות פינו מקומן לכבישי אספלט מודרניים שאפשרו תנועה מהירה של כלי רכב ממונעים שהגיעו לארץ עם בוא הבריטים.
עולי תימן הגיעו לירושלים החל מחודש אב תרמ"א (אוגוסט 1881). רבים מהם סבלו מעוני ומחוסר תעסוקה ולא יכלו לעמוד בתשלום שכר דירה שנגבה מראש לשנה שלימה. מצבם של עולי תימן היה קשה על פני עולים אחרים משום שהם `נפלו בין הכיסאות` של העדות בארץ – לא היו להם `אבא ואמא` הן ביישוב הישן והן ביישוב החדש. מצבם הקשה של העולים וחשש שמא ייפלו ברשת המיסיון הביא את ישראל דב פרומקין למצוא פתרון מגורים עבור עולי תימן. עולי תימן שוכנו בבתי `עזרת נדחים` שנבנו עבורם בכפר השילוח החל משלהי חודש כסלו תרמ"ה (דצמבר 1884).
ההרצאה מושתתת על שלושה מסמכים הרואים אור בפעם הראשונה המתארים ניסיונות התקשרות ועד כפר השילוח עם הרברט סמואל – הנציב העליון הראשון לארץ ישראל. תעודות אלו מכילות מידע על הקשיים איתם התמודדו התושבים בשליש הראשון של המאה העשרים כתוצאה מהשלכות מלחמת העולם הראשונה על מתיישבי כפר השילוח ברקע החלת השלטון הבריטי בארץ תחת ממשל הרברט סמואל.
בהרצאה אתמקד בשאלות: מה ראה ועד כפר השילוח מקום לפרט דווקא את הקשיים הללו? מה עמד מאחורי ניסיון הפניית המכתב ישירות להרברט סמואל – הנציב העליון? האמנם בקשתם הביאה פתרון לקשיים אותם פירטו במכתבם אליו? אערוך השוואה בקשרי הרברט סמואל מול קהילת התימנים בכפר השילוח לקהילות אחרות בירושלים בעידן של תמורות ומציאות משתנה והמשתמע מכך ביחס לביקורו של הנציב העליון במקום. כמו כן, אעמוד על סתירות וקשיים בחלק מהתעודות ואציע דרכים ליישובן. מה ניתן ללמוד ממסמכים אלו אודות זיקת התושבים אל כפר השילוח בתקופה של שינויים באורחות החיים?