Where Hasidism Meets Philosophy in the Writings of Rabbi Shimon Gershon Rosenberg (SHaGaR)

הרב שמעון גרשון רוזנברג [להלן= שג"ר] (1947-2007) תלמיד חכם ור"מ בישיבות ובתי מדרש שונים, היה הוגה דעות עצמאי ופורץ דרך. צמיחתו היתה בתוך עולם הישיבות הדתית לאומית השמרנית ביסודה. אולם, עולמו וידיעותיו היו רחבים, אף שהיה אוטודידקט. השכלתו מעבר לעולם ההלכה והתלמוד, בהם היה עיקר עיסוקו, נבעו מן הצורך שלו לברר את שאלות היסוד הקיומיות של תקופתנו וגם לתרגם את המקורות היהודיים לשפה בת זמננו. הרב שג"ר נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים כטנקיסט, ופציעה זו לוותה את חייו והגותו שחתרה לברר את ה`אמת` תהיה נוקבת ככל שתהיה. מושגים כמו: ממשות, אותנטיות, קיומיות, כנות, אינטימיות (ביחס לטקסטים), חירות (מחשבתית), חופש, היו שגורים על לשונו.

שג"ר היה אחד ממפיצי החסידות בקרב בני הציונות הדתית. הוא עסק בתורות החסידיות, בעיקר בברסלב, חב"ד וחסידות איזביצה בהעמקה הרבה. כמו כן קרא ולמד פילוסופיה באופן עצמאי וגם בדו - שיח עם תלמידים שלו שלמדו פילוסופיה באוניברסיטה, כמו ד"ר אליעזר מלכיאל תלמידו וידידו. בשיעוריו ובכתביו בשיעורי החסידות וגם בנושאים אחרים, לימד וציטט פילוסופים שונים. מהפילוסופים היוונים ועד הפילוסופים המודרניים והפוסט מודרניים. שמות כמו: אפלטון, קאנט, ניטשה, קירקגור, הוסרל, יספרס, היידגר, קאמי, סארטר, חומסקי ויטגנשטיין, דרידה, בודיאר, לקאן ועוד אחרים, היו שגורים על לשונו ובאמצעותם ניגש להסביר תורות חסידיות.

הוראת חסידות באמצעות פילוסופיה לא היתה שכיחה בעולם החסידי וגם לא בעולם הישיבתי בעת שפרץ שג"ר את דרכו. הרב שג"ר פעל בעולם שמרני למדי שבו היתה הפרדה ברורה בין עיסוק בספרי מחשבת ישראל` לבין פילוסופים שאינם בני ברית.

בהרצאתינו נעמוד על טיבו של המפגש בין חסידות לפילוסופיה בכתבי הרב שג"ר וננסה להראות שמפגש זה בין העולמות אצל הרב שג"ר ושילוב פילוסופיה בהגותו אינו רק קישוט נאה או אמצעי דידקטי להבנת הטקסט החסידי באמצעות הפילוסופיה, אלא מייצר פרשנות חדשה ואפילו מקורית בשדה הפרשנות החסידית ובהגות הרב שג"ר שיונק מן החסידות.