The Story of Anna Frank’s Diary: Digitization and New Trends in Teaching the Literary Text

הרצאה זו תבחן את החידושים בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים – דיגיטציה של טקסטים ונסיונות בהיפרטקסט – את מגמת השינוי שהם מבטאים בעצם הגדרתו של הטקסט, ואת השלכותיהם על קריאתו, הבנתו ופרשנותו, ועל מקומו בתוכנית הלימודים.

יוזמות מהשנים האחרונות – דוגמת "סיפורים" של ג`ק זייפס (Zipes) האמריקאי, היפרסיטיז ב-UCLA ו"ה-story של אווה" (בעקבות "יומנה של אנה פרנק"), שהועלה אל רשת האינסטגרם ביום השואה 2019 – מעוררים מחדש את הדיון באפשרויות שמציע חקר שיטתי של טקסט: שער אל עולם תרבותי נרחב, שופע "תכנים" ו"ייצוגים", כתובים, חזותיים, שמיעתיים ורב-אופניים, מרחב בו-זמני והיסטורי של "משמעויות" תרבותיות.

גם בדיון בדמותו העתידית של התלמיד וב"כישורי האוריינות" שיידרשו לו בסביבה המורכבת של המאה ה-21, מיוחס משקל רב ליכולת להבחין בין טקסטים ממקורות שונים, לפרשם ולדרג את משמעויותיהם. ואולם, בתחזיות החינוכיות האלה נפקד כמעט לגמרי מקומם של הספרות, של הערכים הקשורים בקריאתה ובהוראתה, ושל הכלים שפותחו במחקר ובביקורת – כל אלה נטמעו אל שיח מוטה-טכנולוגיה, המתמקד בסביבה דיגיטלית ובמיומנויות חדשות.

בשני העשורים האחרונים נעשה במחשבת החינוך, במסגרת הדיון בפדגוגיה של רב-אוריינות ובאופנים של עיצוב משמעות, מאמץ לפתח מטא-שפה לתיאור תפקודו של טקסט וההבנות שהוא מאפשר במרחבים שונים. זהו חלק מהשיח הרחב במקומם של מדעי הרוח והאדם בתוכנית הלימודים, והוא מציב את לימודי הספרות כדרך לעבור מהבנה פשוטה וטכנית של טקסטים אל שדה של "אוריינות ספרותית-תרבותית", המכנס אליו מיומנויות, ידע וגישות ממגוון תחומי אוריינות ודעת.