פרק "יש בכור" – פרק ח` דמסכת בכורות – הגיע אלינו בשני ענפים שונים: הענף האשכנזי והענף המזרחי. נציגי הענף האשכנזי הם מספר כתבי יד אשכזניים והדפוס הראשון (וונציה רפ"ב). ואילו הנציג העיקרי של הענף המזרחי הוא קטע גניזה מספריית אוקספורד. בהרצאה זו, על ידי עיון בסוגיא הראשונה בפרק (דף מו ע"ב), נראה שגירסת קטע הגניזה מהווה `תלמוד קדום`, היינו הגירסא המקורית. מסרני הנוסח שנו ושינו את הגירסא המקורית עד שמסירתם הולידה לגירסא חדשה שהיום היא הרווחת, והיא לפנינו בענף האשכזני. ניתן לעקוב אחר הצורה הלשונית המקורית של הסוגיא ואף על הצורה המאוחרת על ידי העיון במקבילות בתלמוד הבבלי. בין התוצאות החשובות של עיבוד הסוגיא אפשר להצביע על שינויים שחלו ושהפכו את משמעותה של הגירסא המקורית מן העיסוק בבכור לנחלה לעיסוק בבכור לכהן! ועקב הנידון בגירסא החדשה, נוצרו לא מעט קשיים פרשניים שעמדו לפני רבותינו הראשונים (כגון רש"י והרמב"ם). בהרצאה נדון על דרכי המסירה שהביאו להיווצרות הגירסא החדשה והעדויות לה בספרות הגאונים והראשונים. אף נעסוק בתוצאות מחקרנו להבנת מסירת התלמוד בכלל, ומסכת בכורות בפרט.