Once Again on the Piska’ot in the Jerusalem Talmud: On the Potential Contribution of a Digital Edition of the Talmud

כבר ראשוני חוקרי התלמוד הירושלמי ראו שחלוקת המשניות והפסקאות בירושלמי היא פרשה קשה וסבוכה. למרות חשיבותה לתחומים מגוונים בחקר המשנה והירושלמי מיעטו החוקרים לעסוק בה, ולא במקרה. פרשה זו כרוכה בבדיקת אלפי פרטים קטנים הפזורים לכל אורך הירושלמי.

רי"ן אפשטיין הקדיש פרק גדול לפסקאות הירושלמי (מלנה"מ, עמ` 946-932), ובכך תרם תרומה חשובה לחקר נוסח הירושלמי ולדרך מסירתו. אפשטיין גם הבחין בין פסקאות ישנות לבין פסקאות מאוחרות ומשובשות. התמקדותו העיקרית של אפשטיין בפרשה סבוכה זו הייתה בהקשר לנוסח הירושלמי, ולטיב העדות שיש בפסקאות הללו ביחס לנוסח המשנה בארץ ישראל. אך מבדיקת הפסקאות בתלמודים, ובמיוחד בירושלמי, ניתן ללמוד גם על תחומים נוספים, כגון על עריכת הירושלמי, מבנה הסוגיה בירושלמי, וכן על עריכת חטיבות של סוגיות בירושלמי.

כבר לפני למעלה משלושים שנה העיר פרופ` יעקב זוסמן: "כל ענייני הפיסקאות בירוש` טעונים עוד בירור יסודי (ובמיוחד האבחנה בין פיסקא טכנית לבין פיסקא משולבת אורגנית בטקסט הירוש`)" [י` זוסמן, ושוב לירושלמי נזיקין, מחקרי תלמוד, א (תש"ן) עמ` 69 הע` 66].

בהרצאתי אבקש להראות כי באמצעות מהדורה דיגיטלית גמישה של הירושלמי ניתן ביתר קלות להתקדם בפרשה סבוכה זו, כולל בהיבטים שעדיין לא טופלו בצורה ממצה, כגון מבנה ועריכת רצף של סוגיות, ואף חטיבות של סוגיות. אדגים את טענתי באמצעות דוגמאות נבחרות מן הירושלמי, בעיקר ממסכתות יבמות וקידושין.

באמצעות עיסוק בפרשה זו ברצוני גם להדגים את הפוטנציאל העצום של מהדורה דיגיטלית ביקורתית גמישה של הירושלמי לחקר ספרות חז"ל בכלל ולחקר התלמוד הירושלמי בפרט. באמצעות מהדורה דיגיטלית ביקורתית גמישה ניתן לראות בצורה בהירה ומדויקת יותר תמונה שלמה וכוללת של נושאים מורכבים, ובעקבות כך לענות על שאלות רבות שהמחקר מתלבט בהן. כלים אלו לא היו זמינים בדורות הקודמים, ולכן אין זה מפתיע שעד כה רק יחידי סגולה כרי"ן אפשטיין וכר"ש ליברמן, ועוד, הצליחו לצלול בים האדיר הזה. כעת, כאשר כלים אלו מונחים לפנינו, שומה עלינו לעשות בהם שימוש מושכל כדי להתקדם בפרשה סבוכה זו.