קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

Conceptions of Time and Biblical Poetics in Nachmanides` Commentary

אחת הקטגוריות המרכזיות בהגות רמב"ן היא הזמן: על פי תפיסתו התיאוסופית-תיאורגית הזמן נע במעגל מחזורי (`תורת השמיטות`), לעומת זאת, בגישתו המדרשית-טיפולוגית הזמן נע באופן קווי. מחקר זה עוסק בזמן הפואטי והוא מלמד על בחינה נוספת של הזמן, לפיה הכתוב המקראי מייצג את הליניאריות של ציר הזמן ההיסטורי.

הודות לכלים שהנרטולוגיה העמידה לרשותנו, ניתן לדון במרכיבים הפואטיים של זמן הסיפור אליבא דרמב"ן. היחס בין הכרונולוגיה של סיפור המעשה לטקסט הוגדר כ`זמן הטקסט`, ובאמצעותו ניתן לבחון את סדר מרכיבי הסיפור, אריכותם או תדירותם. אי ההתאמה בין האירועים לסיפור מקבלת את ביטויה בתופעות כאנכרוניזם, השלמת פערים והקדמה. רמב"ן ייחד לכך שימת לב רבה: הוא ניתח את סדר האירועים ברצף הטקסטואלי של הכתוב (`כל התורה כסדר`, ויקרא טז 1), נימק אריכות או קיצור בסיפור (`והכתוב לא יחוש להאריך`, בראשית מב 1), וצידק את התדירות החוזרת בו (`יכפול המצוה לחזוק`, בראשית ט 7). למעשה, רמב"ן הציג את הסיפור בקו ליניארי-היסטורי, וכפתרון קשיים אף הוסיף אלמנטים סיפוריים.

ההקשר הרחב של הדיון מתמצה בטענת רמב"ן על הסמכות המוחלטת של הכתוב המקראי כהתגלות מפורשת (הוא `היסוד השמיני` הידוע כ`תורה מן השמים`). בהדגמת שבעת הפרקים הראשונים בספר שמות נבקש להראות שהיבטי `זמן הטקסט` תדירים בפירוש רמב"ן: א- פירוט יתר נקשר בדמות או באירוע מרכזי. ב- חזרת הכתוב מסמנת את ההתפתחות בנבואת משה. ג- ייתורי לשון ותוכן מלמדים על אירועים חוץ מקראיים. המגמה הפרשנית מסתכמת בטענה שהכרונולוגיה המקראית נעה בקו ליניארי, בנקודת מבט פנים-סיפורית המשקפת את המציאות ההיסטורית בזמן התרחשותה.

המחקר הפואטי של מרכיב הזמן מוסיף נדבך חשוב להתבוננות ברב-תחומיות של פירוש רמב"ן. יצחק גוטליב כבר הוכיח שרמב"ן דבק בסדרי המוקדם והמאוחר כ`פשוטו של מקרא` (יש סדר למקרא, תשס"ט). קודם לכן חביבה פדיה דנה בבחינת `הזמן הקווי` של הסיפור המקראי (הרמב"ן: התעלות, זמן מחזורי וטקסט קדוש, תשס"ג), אף משה הלברטל דן באוריינטציה ההיסטורית המשתקפת מהיסוד המדרשי `מעשה אבות סימן לבנים` (על דרך האמת: הרמב"ן ויצירתה של מסורת, תשס"ו). תרומת מחקר זה הוא בשרטוט עקרונות פרשניים על פי מונחי הנרטולוגיה, ומהם יש ללמוד על ריבוי הפנים של מרכיב הזמן בפירוש רמב"ן: בתיאוסופיה, בטיפולוגיה, ובפואטיקה.