הצעה להרצאה – יובל פרנקל
מעשי חכמים ומעשה הקריאה: מיקוד, פערים, ערפול
בתחום חקר `מעשי חכמים`, נפוץ העיסוק בסיפורים אלו בעיקר דרך שתי פריזמות מתודולוגיות: הראשונה היא המערכת המתודולוגית של `הביקורת החדשה` אותה ביסס בתחום זה לראשונה יונה פרנקל, והשניה – חקר התרבות וה`ניו היסטוריציזם`, תחום המתקשר מבחינות רבות לאוריינטציה ההיסטוריוגרפית של תחום חקר ספרות חז"ל בכללו. לעומת זאת, המערכת המתודולוגית הענפה של חקר הנרטיב באה לידי ביטוי מוגבל ובלתי ממצה בתחום חקר זה. בהרצאה זו ברצוני לעמוד על חלק ממכלול האפשרויות הפרשניות שמאפשר השימוש במתודולוגיות שפותחו בתחום זה בקריאתם של `מעשי חכמים`; זאת, באמצעות הקריאה ב`סיפורי עימות` בין החכמים מן התלמוד הבבלי.
בהרצאה אעסוק במספר סיפורים המתארים עימותים בין אישיים בין אמוראי בבל, תוך שימוש במתודולוגיות מתחום חקר הנרטיב, ובייחוד כאלו העוסקות ב`מעשה הקריאה` כצורה המרכזית של כינון משמעות בנרטיב. השאלה המרכזית שתעמוד במרכז הדיון היא שאלת `משימת הקריאה` של סיפורים אלו: איזה סוג של מנגנונים מנתבים את הקורא כאשר הוא בא להבין את המתרחש בסיפורים, ואיזה סוג של משמעות יוצקים מנגנונים אלו ב`מעשה הקריאה` בכללו. שלוש מערכות מושגים מרכזיות יעמדו במוקד הניתוח: האחת היא ה`פערים הסיפוריים` (narrative gaps), בעקבות וולפגנג איזר ומאיר שטרנברג, השניה – שאלת ה`מיקוד` (focalization) של המספר כפי ששרטט אותה ז`ראר ז`נט – והשפעתה על מערכת הפערים ו`מעשה הקריאה`, והשלישית היא התיאוריה של הערפול (ambiguity), כפי שפותחה על ידי שלומית רמון קינן.
בהרצאה אבחן כיצד באמצעות שימוש מתוחכם במערכת הפערים הסיפוריים – הקשורה במיקודו של המספר, מכוננים הסיפורים `מעשה קריאה` המחייב את הקורא לנסות ולעמוד על כוונותיהם של הדמויות בעימות, לשם ההבנה הבסיסית של ההתרחשות העלילתית. כהמשך לכך אבחן כיצד באמצעות שימוש בטכניקה של `קריאה כפולה` – הנובעת מפריצתו של סיפור הקונפליקט אל תוך המשא ומתן של הסוגיה, יוצר המספר פער מרכזי המכונן את קריאתו של הקונפליקט בשני אופנים המנוגדים זה לזה, ומקבילים לפערי ההבנה בין שתי הדמויות המשתתפות בעימות. פער מרכזי זה, שאינו נסגר בסופו של הסיפור, מעצב את הסיפור כסיפור `מעורפל` – סיפור אשר `מעשה הקריאה` שלו מעוצב כמעשה קריאה כפול המתפצל לשתי קריאות הופכיות.