Translation as Loss and the Materiality of Language: Mission, Multilingualism and the Question of Origin in Nineteenth-Century Ottoman Baghdad

ב-1887 פרסם אברהם דוד יחזקאל, בן הקהילה היהודית-בגדאדית בפונה, הודו, תרגום של האדרא זוטא לערבית יהודית. פרסומו של התרגום הוביל למחלוקת עזה ברחבי האימפריה, שבאה לידי ביטוי בפרסומם של מספר גילויי דעת בעיתונות היהודית מצד רבני חברון, ירושלים ובגדאד, שיצאו בחריפות כנגד התרגום ותבעו את איסוף העותקים שלו וגניזתם. בעקבות המחלוקת, פנו מספר שואלים אל אחת הדמויות הרבניות המרכזיות באימפריה באותה תקופה, ר` יוסף חיים מבגדאד (הידוע יותר בכינויו על שם ספרו הפופולרי, הבן איש חי, 1834—1909), בתביעה לנימוק הבעייתיות בתרגום. לטענתם, הרי כפי שבזמן שהם קוראים את האדרא בארמית אין הם מפרשים את הנאמר בה באופן מילולי, כך יהיה הדבר נכון אף ביחס לגרסה הערבית של החיבור.

על אף שהרי"ח החרה החזיק אחרי העמדות ששללו את התרגום, תשובתו לא פנתה לדרכי ההנמקה שאפיינו את קודמיו והיתה מלווה בדיון מקיף בעמדה הפרשנית המוטמעת בעצם פעולת התרגום. את הרמנויטיקה זו הוא הבין כהרמנויטיקה של הרס ואבדן. בהרצאה אבקש לבחון את תשובתו של הרי"ח כביטוי לתנועות בין הלשונות שהתקיימו ברחבי האימפריה העות`מאנית והאוקיינוס ההודי במחצית השניה השל המאה התשע-עשרה, וביחסי הכוח שהתקיימו ביניהן. בהרצאה אבקש לקרוא את תשובתו של הרי"ח על רקע שאלת הלשון והתרגום במרחב האורבני הבגדאדי במפנה המאות. קריאה זו תדון בו לצד פעילות התרגום וההפצה של חברת המיסיון הלונדונית להפצת נצרות בין היהודים, כמו גם על רקע ההשפעות שהיו לעליית הוהאביה בנג`ד למן שלהי המאה השמונה-עשרה על התגבשות התפיסות ההרמנויטיות בחוגי הסלפיה הבגדאדיים. דרך העמדה זו אבקש לטעון כי הבנתו של הרי"ח את התרגום לא צריכה להיבחן כנובעת מתוך עמדה שמרנית המתנגדת לפופולריזציה של הידע הקבלי, אלא כעמדה היונקת מהבנת מכלול יחסי הכוח הלשוניים הכרוכים במעשה התרגום. את תשובה זו אבקש להעמיד למול שימושיו של הרי"ח בערבית בתשובות נוספות וקריאתו ללימוד שיטתי של הערבית הספרותית, הפצחה, במסגרת בתי הספר היהודיים בבגדאד . מקרים שונים אלה, אבקש לטעון, מהווים ביטוי להצטלבויות שונות בין כוח ושפה במסגרת המרחב האורבני הבגדאדי העות`מאני, ותורמים לדיון הנרחב על תרגום וקולוניאליזם במזרח התיכון ועל הדיונים ביחס לשאלת השפה בחוגי הנהדה (נהצ`ה, نهضة) במשרק העות`מאני.