The Occupation of Jaffa, 1948: Memory, Myth, and History

לאחר מערכה צבאית שראשיתה בתחילת דצמבר 1947 נכננעו הנותרים מקרב מנהיגיה של יפו הערבית ב- 13 במאי 1948 בפני פיקוד ההגנה בתל אביב. הלחימה במרחב יפו-תל אביב הגיעה לשיאה בהתקפת האצ"ל על שכונת מנשיה שהחלה ב- 25 באפריל ושנבלמה על ידי הבריטים לאחר מספר ימים. על פי גרסת האצ"ל ההתערבות הבריטית בלמה את המשך מתקפת האצ"ל שהיתה מביאה לנפילת יפו הערבית ובהתאם זקפו מנהיגי הארגון ולוחמיו לזכותם את כיבוש יפו. גרסה זו נדחתה על ידי פיקוד ההגנה מכל וכל בטענה שמתקפת האצ"ל היתה מבצע כושל. חלקו של האצ"ל בקרב על יפו הודחק על ידי הממסד הישראלי עד לעלייתו של הליכוד לשלטון לאחר המהפך של 1977. מאז טופח, בין היתר באמצעות הקמת מוזיאון האצ"ל בגבול יפו-תל אביב, הנאראטיב של כיבוש יפו על ידי האצ"ל והודגש חלקו של הארגון בקרבות מלחמת העצמאות בפרט ובהקמתה של מדינת ישראל בכלל. כיבוש יפו היה למיתוס מכונן של גבורת האצ"ל במלחמת העצמאות, גם אם נותר שנוי במחלוקת שגם המחקר ההיסטורי ספק אם מצליח ליישב.