העברית המקראית המאוחרת (להלן: עמ"מ) תוארה במחקרים רבים במאתיים השנים האחרונות. מחקרים אלה לא הקדישו תשומת לב שווה לכל ענפי הלשון. ההיבט הנחקר ביותר הוא המילון: אוצר המילים של עמ"מ נדון בחיבורים רבים ומגוונים. בראשם יש לציין את הלקסיקון העדכני של עמ"מ שחיבר הורביץ בשיתוף עם הורנקוהל ומסטיי, וראה אור בהוצאת בריל שנת 2014. חיבורים אחרים, בהיקף מצומצם יותר, שפכו אור על תחומים אחרים, כגון תורת ההגה והצורות של עמ"מ או התחביר שלה. היבט נוסף, שטרם תואר באופן שיטתי, הוא הסמנטיקה של מונחים עבריים המוכרים כבר בעברית המקראית הקלסית. מונחים וצירופים רבים שינו את משמעותם או את תפקידם במעבר מן העברית המקראית הקלסית אל עמ"מ, אך כיוון שהמונח עצמו לא נשתנה, מעתקים סמנטיים אלה לעתים קרובות לא הוכרו במחקר. בהרצאתי אבקש לשפוך אור על היבט נשכח זה של עמ"מ, שעדיין ממתין לתיאור ממצה. חמשת הפרקים הראשונים בקהלת ישמשו לי כמקרה בוחן. בפרקים אלה אפשר לזהות למעלה מעשרים מעתקים סמנטיים מאוחרים באופיים. ההרצאה תציג דוגמאות אלה ותדון בתרומתן להבנה טובה יותר של עמ"מ ואולי אף לויכוח המחקרי על אודות מקורותיה הקדומים.