למאה השש עשרה נודעה חשיבות מכרעת בתולדות ארצות הנצרות והאסלאם, כמו גם בהיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית היהודית. תנועות הגירה של יהודים – הגדולה שבהן כתוצאה מגירושם מחצי האי האיברי – הביאו לתפוצה רחבה של חכמים ומסורות מרחבי העולם היהודי. מפגשים אינטנסיביים בין חכמים בעלי מסורות שונות, והצורך להתמודד עם אתגרים ונסיבות חיים חדשות הביאו לתסיסה אינטלקטואלית ותרבותית. טכנולוגיית הדפוס החדשה אפשרה תפוצה רחבה וזולה יחסית של ספרים, וביניהם גם ספרי קבלה. למול סערת האירועים ההיסטוריים הללו, ניתן לחשוב שחילופי איגרות בשאלות קבליות הם מקרים זניחים, אולם דווקא איגרות אלו יכולות להאיר את עינינו ולתת לנו הצצה אל "אחורי הקלעים" של התרבות הקבלית בת הזמן.
ההרצאה תעסוק בחילופי אגרות בנושאי קבלה מהמאה השש עשרה, אותן ניתן לכנות בשם `שו"תים קבליים`. סוגה זו כמעט ולא זכתה למחקר עד עתה, ולטעמי יש ביכולתה להעניק לנו מבט קונקרטי, גם אם מצומצם למקרים מסוימים, לסדר היום האינטלקטואלי ולמוקדי העניין הקבליים של השואל והמשיב. בהרצאה אבקש גם להראות כיצד יכולות איגרות אלו ללמדנו על אודות מציאות של תפוצת ידע וחיבורים קבליים בעת היעדר הכרה בסמכות קבלית וחיפוש אחריה. מציאות זו, בשילוב גורמים נוספים כמו מפגשים בין נושאי מסורות קבליות שונות וסותרות, חיזקה את השאיפה לביסוס סמכות ומעמד בשדה הקבלה.