Expectations of Restoration among the Judean Exiles in Babylonia in the First Generation after the Destruction

בדבריו אל הגולים שיצאו מיהודה לבבל בימי יהויכין הכריז ירמיהו שהגלות תהיה ארוכה ועל כן הורה להם לבנות בתים, לנטוע גנות ולא לצפות לשיבה מהירה לארצם (יר` כח). מה היו הלכי הרוח בקרב הגולים עצמם בשאלה זו?

הרצאה זו תתמקד בבחינת עמדתו של יחזקאל, שהיה חלק מקהילת גולי יהודה בבבל, בסוגיה זו. חלקה הראשון יציג ניתוח של מספר נבואות כגון תיאור חמלת ה` על שמו הקדוש (יח` לו, 16–21); תיאור שיקומם של הרי ישראל ומתן ענפים ופירות לקראת שובם הקרוב של ישראל אליהם (לו, 8); תיאורי בושת ישראל בסוף תהליך התקומה (כ, 42–44; לו, 31–32); הכרזת ה` "עתה אשיב את שבות יעקב" (לט, 25); תיאור מעמדם של הלויים שרחקו מעל ה` (מד, 9–15) וכן תיאורי חנוכת המקדש לעתיד לבוא (מג, 18–27). מניתוח זה עולה כי יחזקאל תפס את הגלות כגורמת לחילול שמו של ה` בעיני הגויים. לפיכך הוא סבר כי חילול זה חייב להסתיים בהקדם האפשרי באמצעות קיבוץ ישראל מן הגלות והשבתם לארצם. בהתאם לכך, תקומת ישראל מתוארת על ידי יחזקאל כאירוע ששלביו הראשונים כבר החלו ודברי הנביא משקפים ציפייה להשתתף בה בעצמו.

חלקה השני של ההרצאה יראה כיצד ממצאים ארכיאולוגיים בני התקופה כגון לוחות אל-יהודו, עשויים לתמוך במסקנות שעלו מניתוח נבואות יחזקאל ולשפוך אור נוסף על שאיפות לתקומה בקרב גולי יהודה בבבל. לוחות אלה מלמדים בין היתר על הדפוסים העסקיים של גולי יהודה, על תכניותיהם הכלכליות ועל ציפיותיהם לעתיד. מניתוח הפעילות העסקית של הגולים בדור הראשון שלאחר החורבן עולה כי הם נקטו בעיקר פעולות עסקיות קצרות טווח דבר המלמד על תקוותם לתקומה קרובה ולשיבה מהירה לארצם ולא על ציפייה להשתקעות ארוכת שנים בבבל. בציפיות אלה בוודאי חלו תמורות עם חלוף השנים אך קיומן בדור הראשון שלאחר גלות בבל תורם להבנתנו את עולם האמונות והדעות של קהילת הגולים והרעיונות שסייעו לשמר את המבנה החברתי והדתי שלה.