Gersonides’ Supercommentary on Averroes’s Middle Commentary on the Physics

ר` לוי בן גרשום (רלב"ג 1288- 1344) הוא אחד מהפילוסופים היהודים החשובים בימי הביניים. הוא כתב כמה חיבורים בעלי השפעה כגון ספר מלחמות השם והפירוש על המקרא, אך מעמדו נקנה לו בזכות פירושי-העל (Supercommentaries) שכתב לרוב הביאורים של אבן רשד על כתבי אריסטו. פירושים אלו היו נפוצים מאוד בין יהודי ימי הביניים עד כדי כך שכמעט כל מי שקרא בכתבי אריסטו עיין בהם דרך פירושי-העל של רלב"ג.

בהרצאתי אעסוק בפירוש-העל של רלב"ג על הביאור הבינוני לשמע הטבעי לאבן רשד, אותו אני חוקרת בשנה האחרונה ואף מתקינה לו מהדורה מדעית. מחקרי בחיבור זה בא לאחר שסיימתי לחקור את הפירוש של רלב"ג על קיצור השמע הטבעי, שנכתב על יד רלב"ג מעט לפני פירושו על הביאור הבינוני, והיה פירוש-העל הראשון שרלב"ג חיבר לספרי הטבע של אריסטו. על אף שלכאורה פירוש מגביל את היצירתיות של מחברו בשל הצורך להצטמצם לטקסט המפורש, למעשה, רלב"ג מפגין בפירושיו השונים יצירתיות רבה. הוא מרחיב עליהם מעבר לפירוש הענייני ולא פעם מבקר את הפירושים של אבן רשד כמו גם רעיונות מדעיים אריסטוטליים בכלל.

בהרצאה אציג את דרכי הפרשנות של רלב"ג לטקסט המתפרש ואשווה את הרעיונות המובעים בו לפירוש-העל על קיצור השמע הטבעי. אדון במידת החדשנות שיש בפירוש-על זה, במידת הביקורת העולה מהם על אבן רשד ואריסטו, ובשאלה באיזו מידה הדעות המוצגות בו נאמנות לאלו שהוצגו בפירוש העל שלו על קיצור השמע הטבעי וכן לספר מלחמות השם שכתב בחלקו עוד לפני כתיבת פירושי העל לשמע הטבעי , וחלקו לאחריהם.

בהתאם, אנסה לענות על השאלות הבאות: מדוע פירש רלב"ג הן את הקיצור הן את הביאור הבינוני לאותו ספר והאם הסתמך על הביאור שכתב על הקיצור בשעה שכתב את הביאור על הביאור? האם ובאיזו מידה אפשר ללמוד מפירוש זה על האופן שבו גיבש רלב"ג את דעותיו על הפיזיקה במהלך השנים, ובאיזו מידה ניתן למצוא התפתחות מחשבתית בהגותו. ההרצאה תעסוק בסוגיות פיזיקאליות מובהקות כגון סוגיית המעלה והמטה המוחלטים, עירוב היסודות, הגדרת הזמן וכדומה, אך גם בסוגיה תיאולוגית מרכזית שרלב"ג חזר ודן בה בכתבים שונים – סוגיית חידוש העולם.