The Genre of Commentaries on the Ten Sefirot: Past and Future

אחד ממפעליו הביבליוגרפים הראשונים של גרשם שלום היה מאמר קצר אך רב השפעה – `מפתח לפירושים על עשר ספירות` שהתפרסם לפני למעלה משמונים וחמש שנה. בו זיהה שלום מאה שלושים ושישה חיבורים המוקדשים לסוגה ספרותית אחת – `פירושים על עשר ספירות`.

המדובר בעשרות רבות של פירושים ששרדו במאות עדי נוסח, אשר העתקותיהם החוזרות ונשנות מעידות על מידת חשיבותם והשפעתם על ספרות הקבלה, אך מפאת האנונימיות שלהם וכתוצאה מן השפע המצוי בכתבי היד נותרו כמחצית מן הפירושים הללו זנוחים.

בשמונים וחמש השנים האחרונות מאז יצא לאור ה`מפתח לפירושים` חלו תמורות רבות שמחייבות אותנו להידרש לחידושים והשינויים שעברו על התחום של מחקר הקבלה ובכללם ההדרתם של חיבורים רבים שהיו ספונים בכתבי יד מחד גיסא וקבצים רבים של כתבי יד שנוספו לקטלוג הספרייה הלאומית מאידך גיסא.

בשנים האחרונות, תחת הנחייתו של פרופ` צחי וייס ובמימון הקרן הלאומית למדעים, אנו עובדים על קטלוג מעודכן של פירושי עשר הספירות וכן על ההדרתן והוצאתן לאור של חמישים מהדורות ביקורתיות לפירושי עשר הספירות שעדיין ספונים בכתבי היד.

בהרצאה זו אדון בחשיבות הקטלוג מחדש וכינונו של מסד טקסטואלי רחב של הסוגה הפרשנית הרווחת ביותר בספרות הקבלה, וכן אדגים כיצד התקנתו של בסיס הנתונים הנ"ל יאפשר לחוקרים להעלות מסקנות מחקריות שנוגעות לתחומים רבים ומגוונים.

לצורך התקנתו של הקטלוג נבחנו על ידינו שבע מאות עדי נוסח של הפירושים השונים בכתבי היד אשר השוואתם ובדיקתם אפשרו לנו להתחקות בקלות יחסית אחרי הזיקות, הכפילויות או ההבדלים בין המאות הרבות של הנוסחים ובכך העמידו תמונה מדויקת יותר שחושפת את הפער בין הקונספציות השגורות במחקר ובין החומר הגנוז בארכיון. בין היתרונות שבחקירת הפירושים לעשר הספירות באופן רוחבי הוא גוף הידע הגדול שמאפשר בסיס למחקר משווה, אשר יוביל, בשאיפה, הן למסקנות תיאולוגיות, דוגמת המודלים השונים של מערכת עשר הספירות, והן למסקנות היסטוריות, לעיתים פרטניות, ויוכיח כי תחת הגג הגדול, הנושא את הכותרת הכללית –– `פירושי עשר הספירות` – נמצאות זו לצד זו מסורות שונות ותפיסות שונות אשר ההשוואה ביניהן תורמת להבנתנו את הזרמים השונים שהפרו את הקבלה מראשיתה.