Breaking the Taboo: Ritual Impurity in Israeli and American Jewish Feminist Art

הרצאה זו תבחן אמנות העוסקת בהלכות ובטקסים של הנידה והטבילה, ותדון בהבדלים בין העשייה האמנותית בנושא זה בשני המרכזים היהודיים הגדולים – ארה"ב וישראל. לשם כך תבחינה עבודותיהן של שתי אמניות בולטות בתחום זה, חגית מולגן בישראל (נ. 1972) ומרל לדרמן-יוקלס בארצות הברית (נ. 1939). אף כי שתיהן גדלו בחברה אורתודוקסית מודרנית ומשייכות את עצמן אליה גם היום, יחסן להלכות הנידה שונה לחלוטין. בחינת ההבדלים בין היצירות, התקבלותן והשיח הפרשני על אודותן לאור השיחים השונים של הפמיניזם היהודי, והשוואתן ליצירות נוספות של אמניות יהודיות שפועלות במרחבים השונים, יתרמו להבנה מורכבת יותר של ההקשר שבו נוצרת האמנות ושל קווי הדמיון וההבדלים בין מרחבי יצירה שונים.

Breaking taboos concerning women’s bodies and sexuality was prevalent in American feminist art of the 1970s. Similarly, Mierle Laderman Ukeles (the US, b. 1939) and Hagit Molgan (Israel, b. 1972) engaged with the taboo subject of menstruation in its particular Jewish religious context. This article examines the artistic preoccupation with the laws and rituals of niddah and tevilah (immersion). It sharpens the similarity and differences between the works created in this field in the two major Jewish centers – Israel and the United States. Examining the differences between the works in light of the various discourses of Jewish feminism; studying the diverse critical responses to them, and comparing their work to other artists who preoccupated in this arena, sharpens insights into how works of art and their critical responses point to complex cultural divides. While the study of feminist thought and activism is well developed, the study of religious feminist art is not. By shedding light on feminist art which addressed religious issues, this article aims to make visible its unique contribution to the art worlds and to feminist discourses.