When I Saw, I, the Copyist
בראותי אני המעתיק
When I saw, I, the copyist
הצעה להרצאה בקונגרס העולמי השמונה-עשר למדעי היהדות
לירן לביא
אונ` בר אילן
הרצאה זו תציג טפח מהאופן בו מעתיק כתב היד ירושלים, הספריה הלאומית 8°5497 העתיק את ספר הגבול, בהעתקתו יצר המעתיק יצירה חדשה כשהוא עורך מהדורה המציגה שני טורים: באחד ס` הגבול ובשני ה`אידרא קדישא`. מהדורה שכזו קיימת רק בכ"י זה של ס` הגבול, כשבשאר כתבי היד שבידינו כלל אין אזכור מפורש לאדרא. בכך אנו נחשפים לחירות העריכה של המעתיק אשר אף העיד כי ידע כי ס` הגבול מתבסס ברובו על האד"ר, המעתיק אף מבהיר לנו בהערתו כי הוא זה שיצר את המהדורה `כדי שיהיה סיוע להבנתו` של ס` הגבול `בהיותו נסתר בסתר המדריגה`. מכאן שלפנינו דוגמא נוספת לכך שעל המחקר להתנער מההנחה שהסופר-מעתיק רק משכפל הקיים, אלא הסופר משנה הטקסט ויוצר כ"י חדש- קודקס. בהמשך המעתיק מסביר שכתב את ה`אידרא קדישא` ממנה `שאב ודלה והיא נקראת בלשון הספר הזה מכילתא דר` שמעון וע"פ ששינה בכמה מקומות אני אעשה הציונים למען יראה הקורא בו`. אם כן המעתיק קרא את ס` הגבול קריאה ביקורתית, משווה, ממיינת ו`עושה ציונים` לטובת `הקורא בו`.
מהלך ההרצאה יקיים השוואות בין טקסטים בכתבי יד נוספים של ס` הגבול, לבין כ"י זה, היחיד שהצמיד בסיס טקסטואלי מהאדרא רבא ואף בחלקים מסוימים מהאדרא זוטא אותה כינה `אידרא מהאזינו`. עצם זיהוי בס` הגבול מקורות מהאדרא זוטא הינו חידוש מחקרי בפני עצמו, שכן עד כה המחקר התייחס לס` הגבול ככזה המבוסס על האדרא רבא.[1] מהלך מקביל יאפיין את האדרות המועתקות בכ"י זה ואת הפערים לעומת הדפוסים וכתבי יד נוספים תוך הצבעה על החידושים אף בשדה מחקרי זה.
ההרצאה תדגיש את החשיבות הרבה שבחקר כתבי יד תוך שילוב שתי השיטות: הפילולוגיה החדשה, המטריאלית, עם זו הקלאסית. מכאן שיחד עם חקר כ"י י-ם, הס` הלאומית 8°5497 כאובייקט תרבותי שנוצר בתקופה ובנוסח מסוימים המעידים על דרכי מלומדים במקום ובזמן ההוא, מהווה כתב היד בן בלתי נפרד ומרכזי בחקר תולדות המסירה וההתהוות של ס` הגבול, וכצוהר לאופן בו הבינו ודמיינו מקובלים את הטקסטים הזוהריים הכה מוחשיים.
[1] למעט הרצאתי באונ` בר-אילן, י"ד תמוז תשפ"א, בה הראתי כי בס` הגבול מקורות נוספים מהזוהר שאינם מהאדרא רבא: https://www.youtube.com/`Seffer Hagvul` Secrets