קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

From Grandpa to Lady the Sheep: On Sustainability and Jewish Durability in a Story by Yossel Birstein

הגשת הצעה להרצאה בקונגרס העולמי במדעי היהדות בנושא:

מסבא ועד הכבשה לֵיידי: על קיימות וקיימות יהודית בסיפור מאת יוסל בירשטיין

על פי הגדרתה של האקדמיה ללשון העברית המונח קַיָּמוּת הינו דו-משמעי. במובנו הראשוני הוא מבטא "יכולת להתקיים זמן ממושך עם שמירה על התכונות והכושר המקוריים" (durability), ובמובנו הסביבתי הוא מייצג "גישה הדוגלת בשימוש במשאבים לצורכי הדור הנוכחי, שאינו פוגע ביכולת של הדורות הבאים ליהנות מהם" (Sustainability).

כפל משמעות זה מקבל ביטוי מיוחד באחד מסיפוריו של הסופר ומסַפר-הסיפורים יוסל בירשטיין (2003-1920): "ליל מלחמת המפרץ בירושלים" (בירשטיין יוסל. סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים, הספריה החדשה, 2000, עמ` 185-183).

סיפור זה מאגד סב ונכדו סביב מצוקת הקיום היהודי אל מול האנטישמיות המשנה מלבושיה ומחוזותיה. כנגדה מעמיד המסַפר אנלוגיה מפתיעה למשפחה רב-דורית של כבשים, ולדרך התמודדותה עם מצוקות הקיום שלה. שזירת הסיטואציות אופיינית לבירשטיין; מהפוגרום בעיירה הפולנית בְּיָאלָה היישר אל תוך החדר האטום הירושלמי בימי מלחמת המפרץ הראשונה, וממנו אל עדר הכבשים הרועה לתומו במרחבים השלווים של עמק יזרעאל. באמצעות פרקטיקה זו מעורר המסַפר את הצורך לבחון את קשרי הגומלין הנחבאים בין תשתיותיהם של שני מובני מעטפת הקַיָּמוּת.

החיכוך הבלתי נמנע בין אינסטינקט הקיום הבסיסי, המניע יצור חי באשר הוא, לבין תאוריות גלובאליות מתקדמות מבית מדרשו של האדם הלבן, המפותח והשָׂבֵעַ, מציבה סימן שאלה גדול מעל סיכויי הצלחתו של הפרויקט האקולוגי העולמי. רבים תולים את אפשרות מימושו של החזון לשימור הסביבה במידת יכולתם של "המנהיגים השְׂבֵעִים" לייצר דיאלוג עם "האחרים הרעבים", הנאבקים על הישרדותם, להקצות להם את המשאבים ההכרחיים הנחוצים לקיומם, ולקבל מתוך כך את אמונם במהלך.

נדמה כי השיח עם "האחר" היהודי עשוי לשמש מקרה-מבחן מענין להצדקת התאוריה. הפער בין רגלו האחת המוצבת בין אלו הנאבקים תמידית על עצם קיומם, ובין רגלו האחרת הפוסעת עם שועי-ארץ בדעה ובממון, מאפשרת לו לדלג מכאן ולשם, ולשמש כראש חץ בקידום התנועה האוניברסאלית.

אבקש לטעון כי העלילה הספרותית התמימה שטווה בירשטיין טומנת בחובה פוטנציאל רב-ערך לחברה האנושית, אשר הרכיבים למימושו כוללים בסך-הכול תמונה נושנה תלויה על הקיר, טלית, מסיכה, וגללי כבשה שחורים.