The Sefer ha-Zohar (Mantua 1558) of the Schocken Institute in Jerusalem: A Microcosm of the History of Early Modern Kabbalah in Italy

טופס ׳ספר הזוהר׳, דפוס מנטובה, שבגנזי מכון שוקן בירושלים הינו חפץ ייחודי במינו. את גיליונותיו הרחבים מילאו לא פחות מארבעה מגיהים איטלקיים, שחייהם השתרעו על פני יותר ממאה שנים. מעיון בו ניתן להיווכח בתמורות הגדולות שחלו בלימוד הקבלה לאורך תקופה זו, ולהתרשם דרך ספר פיזי אחד מאותן מגמות שתוארו במחקר באמצעות סקירות רחבות של ספרים וכתבים שונים. הקורא נפגש עם מסורת קבלית, הייחודית לאיטליה דרך הערותיו הצחות של המקובל ר׳ עזרא מפאנו (מת ב-1608) המשלב בין הקבלה לבין תחומי לימוד מגוונים כגון פילוסופיה יהודית, אסטרולוגיה ואפילו ספרות איטלקית. פירוש חטאו של אדם הראשון על פי ה׳מורה נבוכים׳, השוואת תיאורי גהינום של הזוהר לתיאוריו של דנטה ב׳קומדיה האלוהית׳ ופירוש השפה המיתית של הזוהר על פי השפעות של גרמים שמימיים – כל אלה מופיעים בהערותיו הטרום-צפתיות של ר׳ עזרא. לאחר ר׳ עזרא מתחילים לראות את השפעתה של קבלת צפת דרך הערותיו של ר׳ שלמה מפורמיגייגו (מת ב-1677), אשר פירש את הזוהר לא על ידי פרשנות עצמאית, אלא על ידי הפניות לחיבורי ר׳ משה קורדובירו וכן העתקת פסקאות ופירושים מאת חיבורו של אברהם אזולאי ׳אור החמה׳. בדרכו הלך היורש הבא של הטופס: ר׳ זרחיה חי (שלהי המאה ה-17) שכלל פסקאות מאור החמה, אך לאחר חשיפתו לקבלת האר"י, גם התחיל למלא את גיליונות ספרו עם פסקאות ארוכות הלקוחות מכתבי ר׳ יעקב צמח, ר׳ משה זכות ור׳ חיים ויטאל עצמו. מר׳ זרחיה קנה את הטופס ישראל מלוולטה, אשר הוסיף פרשנויות עצמאיות ברוחה של קבלת האר"י. בהרצאתי אציג אפוא ׳ספר הזוהר׳ בתור מיקרוקוסמוס של תולדות פרשנות הזוהר באיטליה ספר חומרי אחד המדגים את המעבר ממסורת איטלקית של פרשנות הזוהר לניצחונה של קבלת צפת בכלל וקבלת האר"י בפרט.