The Aramaic Language in the Liturgical Poems by Rabbi Shemuel the Third from Jerusalem

רבי שמואל בן הושענא היה מלומד גדול ומשורר מפורסם שפעל בעיקר במחצית השנייה של המאה העשירית בירושלים. רוב פיוטיו כתובים בעברית, אך נמצאו בגניזת קהיר גם פיוטים בארמית, שהיו נאמרים בבית הכנסת לפני קריאת תרגום יונתן להפטרות, בעיקר בחגים. אומנם המשורר היה בן ארץ ישראל, אך לשונם של הפיוטים האלה שונה בתכלית מלשונם של השירים הקדומים בארץ ישראל: רבי שמואל נקט בעיקר ארמית קלסית וארמית בבלית, עם מילים וצורות לשון רבות מהסורית, ורק קווי לשון מעטים מהארמית הארץ־ישראלית. בהרצאה אראה דוגמות מקטעי הגניזה ליסודות השונים בלשון הפיוטים, ואדון במשמעותם בקשר למצב הלשוני בארץ ישראל בשלהי תקופת הגאונים, ובקשר לתפיסה רווחת שחיבור ארץ־ישראלי אמור להיכתב מלכתחילה בלשון ארץ־ישראלית טהורה.