קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

Economic Domestic Abuse against a Spouse, as a Basis for Maintenance Payments and as an Independent Cause of Action for Divorce in Religious Jewish Law

תופעת האלימות הכלכלית כלפי בן-זוג, המאופיינת בשליטה כלכלית של בן-הזוג התוקף על בן-זוגו הקרבן, עד כדי נישולו מזכויותיו הכלכליות בבית, הינה תופעה נפוצה אשר אינה מוכרת ומטופלת מספיק על-ידי הרשויות בכלל ומערכת המשפט בפרט. תופעה זו חוצה מגזרים וקהילות, ואינה רווחת רק בקרב מגזרים במצב סוציו-אקונומי נמוך. במסגרת המחקר שבנדון אברר מהי אלימות כלכלית כפי שהיא מוכרת כיום בספרות המקצועית, מהם מאפייניה ומהו המצב המשפטי הפוזיטיבי לגביה בישראל ובמדינות נוספות בעולם, אציג את הבעייתיות במצב המשפטי הקיים כיום ביחס לתופעה: החקיקה בישראל ובעולם אינה מטפלת בתופעת האלימות הכלכלית כלפי בן-הזוג בעוד שהפסיקה מתייחסת לתופעה בדרך כלל באופן עקיף ותוך כדי דיון בסוגי אלימות אחרים.

השאלה מהו הסעד הראוי לטיפול בתופעה קשור בשאלת סיווג סוג התנהגות זו בין הפרטי לציבורי, ובשאלה האם מדובר בחלק מהמשפט הפרטי, הציבורי או בתפר שבין השניים ("בין הפרטי לציבורי"). במסגרת המחקר ייבחנו ארבע גישות שונות לטיפול בתופעת האלימות הכלכלית כאשר הדגש יהיה על הפתרון מתחום דיני המשפחה והמשפט העברי: (1) טיפול בתופעה דרך המשפט הפרטי – אבחן אם ראוי וניתן להכיר בתופעת האלימות הכלכלית כעוולה נזיקית; (2) טיפול דרך דיני המשפחה והמשפט העברי – במסגרת זו אבחן אם ראוי וניתן להכיר באלימות כלכלית כעילה לסעד המזונות: אבדוק מהם הכללים והעקרונות הקיימים בדין האישי ובפסיקת בתי הדין הרבניים ובתי המשפט למשפחה אשר עשויים להיות רלבנטיים למקרי אלימות כלכלית והאם פנייה לסעד המזונות הינו פתרון ראוי לטיפול בתופעה, אמנה את המצבים בהם נשללת זכותה של האישה למזונות לפי המשפט העברי ועוד. בנוסף, אבחן האם ראוי להכיר באלימות כלכלית כעילת גירושין במסגרת אחת מעילות הגירושין המוכרות: עילת "אינו מפרנס", עילת "מאיס עליי" ועילת האלימות הנפשית. אבחן מהי עמדת המשפט העברי ובתי הדין הרבניים בנושא זה והאם האלימות הכלכלית מוכרת כיום כעילת גירושין במסגרת הפסיקה הרבנית (3) דרך המשפט הפלילי – אבחן אם ראוי וניתן להכיר בתופעה כעבירה בדין הפלילי (4) לבסוף, אבחן את הגישה ההוליסטית המבקשת לטפל בתופעה באופן כולל ומקיף, ביותר מתחום משפטי אחד, כדי לבסס בצורה מוצקה את הוקעת ההתנהגות הזו מכיוונים שונים.