Teachers Talking about Theology in Public Schools in Israel: Teaching Bible—A Case Study

בהרצאה זו אעסוק בשאלה כיצד מורות ומורים לתנ"ך בחינוך הממלכתי ממגוון הקשת הזהותית, מתמודדים עם דמותו של אלוהים במסגרת שיעורי תנ"ך.

מדינת ישראל הינה מהמדינות הבודדות בעולם אשר, מסיבות היסטוריות ותרבותיות, מחייבות למידת תנ"ך במסגרת לימודי החובה של החינוך הממלכתי ( public school). כיון שהתנ"ך ביסודו הוא ספר דתי, בו אלוהים מופיע כדמות מרכזית המניעה את העלילה, הרי שהמפגש בין התלמיד בחינוך הממלכתי ובין התנ"ך הוא מפגש טעון ובעל מתחים רבים. בספרות המחקרית ישנה התייחסות רבה לפתרונות השונים באשר למתח זה. באמצעות מחקר איכותני, הכולל ראיונות עומק ותצפיות בשדה, אני מבקשת לעסוק בשאלה זו דרך הפריזמה של העיסוק בסוגיות התיאולוגיות בתנ"ך, ובמיוחד סביב דמותו של אלוהים בשיעור תנ"ך בחינוך הממלכתי.

בהרצאה זו אבקש להתמקד באסטרטגיה מרכזית שנוקטים המורים, והיא הוצאתו של אלוהים מהכיתה . אראה כי פעולה זו מתממשת דרך מגוון של בחירות ופעולות פדגוגיות, כגון השפה בה משתמשים המורים, האופן בו כותבים את שמו על הלוח והשאלות הנשאלות על הטקסט.

אראה כי הוצאת אלוהים מהשיעור משאירה חלל ריק שעל המורה ליצוק לתוכו תוכן משמעותי אחר, ואציג מספר תכנים מרכזיים המחלפים את דמותו של אלוהים: הומניזם, אקזיסטנציאלים והתמקדות בעולמו הפנימי של התלמיד מנקודת מבט פסיכולוגית-רגשית.

אטען כי הבחירות הפדגוגיות והערכיות של המורים מושפעות הן מתפקידם החינוכי ויחסם לתוכנית הלימודים, והן ממגמות חברתיות עכשוויות: מסורתנות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית, לצד ביקורת של חוגים מסוימים על `הדתה`, מתהליכים עולמיים כמו חיפוש אחד משמעות ורוחניות בעידן הפוסט - מודרני, וכן מכניסתה הדומיננטית של הלמידה הרגשית חברתית הSEL לתוך בתי הספר.

לסיכום, הבחירה להוציא את אלוהים מהכיתה היא בחירה מפתיעה ומעניינת בעיני, וישנן דרכים רבות נוספות להתמודד עם הפער בין הקורא המודרני ובין המקרא. אחת הדרכים האפשריות היא למשל התייחסות לאלוהים כדמות ספרותית או בהקשר היסטורי- תרבותי ולהבינו על רקע המזרח הקדום. תרגומו של אלוהים לערכים או נושאים אנושיים היא בחירה מעניינת והיא ככל הנראה נותנת מענה למורים להתמודד עם הפער בין הקורא המודרני ובין הטקסט המקראי.