Rethinking Circumcision in Rabbinic Conversion as Shaping the Convert’s Patrilineal Descent

ברית המילה, שלדעתו היא אות הברית האלוהית בין אלוהים לישראל, מתבצעת כטקס חניכה של לידה המוטל הן על היליד והן על המתגייר המוגדר כ "קטן שנולד״ עם הגיור. המשמעות המשמעותית של ברית המילה בהקשר של הגיור היא, שהיא מסמלת סמל רב עוצמה לקרבה ומוצא האבות(עקרון מוצא הפטרילינאלי). כפי שמציעה הספרות האתנוגרפית, מטרתה נעוצה בנושאים של פריון ורבייה, הטבועים עמוק בעקרון מוצא האבות. לפיכך, אני טוען במחקר זה כי ברית המילה, הטבועה עמוק בעקרון המוצא הפטרילינאלי, ממלאת תפקיד מרכזי בניתוק קשרי הקרבה הקודמים של המתגייר עם משפחתו הגויה ובו בזמן שילוב פיקטיבי של המתגייר בשושלת החדשה של ישראל. בבחינת כיצד משתקף עקרון המוצא הפטרילינאלי בתלמוד ירושלמי בכורים א:ד, סד ע:א, תחילה אני מנסה לחשוף כיצד נוצל טקס ברית המילה כדי להכניס ניתוק לשושלת היוחסין של האב אברהם שלימים יתברר כאב קדמון של כל הגרים העתידים. שנית, הקפדה יתרה על העקרונות ההלכתיים של "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי״ המצויים בתלמוד בבלי יבמות סב ע:א ו״גוים אין להן יחסין״ המצויים בתלמוד ירושלמי יבמות ב:ה ד ע:א בהתאמה, אדגים כיצד לידתו החדשה של המתגייר עם הגיור כרוכה בניתוק קשרי קרבתו האבהיים לשעבר עם משפחתו הגויים באמצעות ברית המילה. לבסוף, ההשלכה של מחקר זה על ברית המילה בהקשר של הגיור ביהדות הרבנית עולה כי למרות שהמוצא האמהי (המוצא המטרילינאלי) נחשב כמידה רבה להגדיר את תפיסת היהדות במשך אלפיים שנה, אני מדגיש כי גם המוצא האבות ממלא באותה מידה תפקיד משמעותי בבנייה הדדית של הקרבה היהודית של המתגייר ומוצאו, שיתרם לכונן את זהותו האתנית היהודית. אני מאמין שמחקר זה יספק תובנה הכרחית לגבי האופי המשתנה של הזהות האתנית היהודית, מה שבוודאי דורש חשיבה מחודשת על מושגי קרבה, מוצא ואתניות, כולל אך לא רק היהודים בשלהי העת העתיקה.