ישועה בן יהודה, חכם קראי שפעל בירושלים במאה העשירית והאחת עשרה, כלל בפירושו הערבי לתורה ציטוטים ממקורות תלמודיים רבים. בסקירת כתבי יד רבים של פירושו לספר שמות, שכולם קטועים, נתגלו כשבעים מובאות, רובן קצרות, ממכילתא דר` שמעון בן יוחאי.
כידוע, מכילתא דרשב"י לא הגיעה לידנו בשלמותה. בעזרת הציטוטים של ישועה אפשרלשחזר מספר קטן של דרשות חדשות מן המכילתא דרשב"י שאינן כלולות במהדורות הקודמות; לאושש את שחזורן המסופק של דרשות ששולבו במהדורות על פי מדרש הגדול; ולהכריע בדבר מקורות ששני מהדיריה, ד"צ הופמן וע"צ מלמד, חלקו אם מקורן במכילתא דרשב"י או לא. חשיבות מיוחדת נודעת לשלוש מובאות בדרשות השבת בפרשות כי תשא-ויקהל. בעזרתן אפשר לקבוע שמקור הדרשות שציטט מדרש הגדול הוא במכילתא דרשב"י ולא במכילתא דר` ישמעאל כפי שחשב מלמד. מסקנה זו, המתחזקת בעזרת השוואה צמודה של הדרשות במדרש הגדול ובמכילתא דר"י, שופכת אור חדש על דרכו של עורך מכילתא דרשב"י בשימוש סלקטיבי בחומר שמקורו בדבי ר` ישמעאל, תוך התאמה חלקית של הטרמינולוגיה שלו לטרמינולוגיה הנפוצה בדבי ר` עקיבא.